טאהא נ' דיאב תמאם ואח'

הקדמה:

1. תובענה בהמרצת פתיחה במסגרתה עותרת הגב' טאהא אלמאזה (להלן: "אלמאזה") לסעד הצהרתי כי היא הבעלים של המקרקעין הידועים כחלקה 31 גוש 19382 בעראבה עליהם בנוי בית קטן ממדים, ואשר במקום מסוים תואר כבית בן חדר שעבר שיפוץ והרחבה בהמשך (להלן: "המקרקעין"), וזאת אף על פי שאלו רשומים בלשכת רישום המקרקעין על שם אחר – המנוח סאלח קאסם מוחמד ז"ל (להלן: "סאלח ז"ל"), בעלה של המשיבה 1, אשר נפטרה לאחר הגשת התובענה (להלן: "תמאם ז"ל").

    

2. את בעלותה הנטענת של המבקשת במקרקעין היא מבססת על הסכם מכר שנערך לטענתה בעל פה בשנת 1964, או בסמוך לכך, בין סאלח ז"ל, מצד אחד, בתור מוכר המקרקעין, לבין המבקשת ובעלה המנוח סעיד ח'ליל בדארנה ז"ל (להלן: "סעיד ז"ל") מצד שני, בתור רוכשי המקרקעין, תמורת תשלום של 3,000 לירות ישראליות.

    

3. לאחר פטירתו של סאלח ז"ל בשנת 1986, ניתן בבית הדין השרעי בנצרת ביום 17.6.1987 צו ירושה המכריז על אלמנתו - המשיבה 1 - תמאם ז"ל כיורשת יחידה, לאחר ששאר יורשיו – ילדיו הסתלקו מחלקם בעיזבון לטובת אמם. תמאם ז"ל נפטרה בשנת 2015.

    

4. המשיב 2 הינו בנם של קאסם ותמאם ז"ל (להלן:"גסוב") ואילו המשיבים 3-4 (להלן: "עמאר ו"סאלח" בהתאמה) הם נכדיהם.

   לטענת המשיבים, ביום 22.7.2013 העבירה תמאם ז"ל את כל זכויותיה במקרקעין אל המשיבים 2 – 4 והצהרה על כך הוגשה למשרד מיסוי מקרקעין.

   כאמור, בשנת 2015 ובמהלך ניהול ההליכים תמאם הלכה לעולמה.

   המשיבים 2 - 4 לא הציגו צו ירושה אחר עיזבון תמאם ז"ל המצהיר עליהם כיורשיה. לשיטתם אין בכך צורך, שכן תמאם ז"ל הקנתה להם את כל זכויותיה הקנייניות.

   אלמאזה לא העלתה כל התנגדות לעניין זה.