ה"פ 17727-11-15 פוזיילוב נ' הוצאה לפועל תל אביב ואח'

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענת התיישנות, שיהוי, מעשה בי-דין וחוסר עילה.

לפי הנטען בהמרצת הפתיחה, בשנת 1997 (!) נפל המשיב (המבקש בהמרצת הפתיחה) קרבן למעלליו של עו"ד איל גרצברג, אשר כרת עימו חוזה למכירת דירה בכינוס נכסים, קבל את התמורה, אך לא הביא להשלמת העסקה ולא השיב את התמורה, כשהדירה בכלל נמכרת לצד ג'. בהמרצת פתיחה זו מבקש המשיב לחייב את המבקש, בנק ירושלים בע"מ, בפיצוי על אותה עסקה. נוכח הגשת המרצת הפתיחה ב- 2015, עותר המבקש לדחייתה על הסף.

במוקד החלטה זו עומדות לפיכך השאלות אם המרצת הפתיחה מגלה עילה כנגד המבקש, וככל שכן – אם זו התיישנה.

תמצית העובדות הרלוונטיות

1. בתיק זה הגיש המשיב המרצת פתיחה בה הוא עותר להצהרה שלפיה הפרו המבקש, בנק ירושלים בע"מ, והמשיבה הפורמאלית, לשכת ההוצאה לפועל תל אביב (להלן: "לשכת ההוצל"פ") את התחייבויותיהם כלפיו בחוזה באישור רכישת דירה מכונס וכן כי עליהם לשלם לו פיצוי על נזקיו.

   לשם הנוחות יכונה המשיב להלן: "דוד"; והמבקש יכונה להלן "הבנק".

2. להלן, בתמצית, העובדות להן טוען דוד בהמרצת הפתיחה:

   • ביום 13.4.97 נכרת חוזה (להלן: "החוזה") בין דוד לבין עו"ד (כתוארו אז) איל גרצברג (להלן: "גרצברג") לרכישת הדירה שברחוב אברהם אבינו 20/26 בבאר שבע (גוש 38072; חלקה 26; תת-חלקה 1; להלן: "הדירה").

     גרצברג כהן אותה עת ככונס נכסים מטעמו של הבנק למימוש משכנתא שנרשמה על זכויות בעלי הדירה דאז, מרק יורגייב ואלנה יורגייבה (להלן: "החייבים"). דוד הכיר את גרצברג ונתן בו אמון בעקבות עסקת מכירה קודמת שבצעה אימו של דוד מול גרצברג.

   • לפי החוזה, רכש דוד את הדירה תמורת סך של 110,000 ₪, אותו שילם לגרצברג בשיק על סך 105,000 ₪ ליום 13.4.97 ובסך נוסף של 5,000 ₪ ששולמו במזומן. העתקי החוזה כלל לא נמסרו לדוד אלא נותרו כולם בידי גרצברג.

   • כשלושה חדשים לאחר כריתת החוזה והתשלום, ביולי 1997, הודיע גרצברג לדוד על ביטול החוזה עקב מכירת הדירה לצד ג', סוניה יורגייבה (להלן: "סוניה") שהינה קרובת משפחה של החייבים. גרצברג הודיע לדוד שנוכח ביטול החוזה יושבו לו הכספים ששילם בצירוף 15,000 ₪ נוספים, ודוד הסכים לביטול בתנאים אלו.