ה"פ 17370-08-15 אבו ריא ואח' נ' פרושן ואח' - פסקדין

בקשה לסעד זמני לעיכוב מימושה של ערבות בנקאית אוטונומית.

1.המבקש 1 (להלן: המבקש) מסר למשיבים ערבות בנקאית אוטונומית של בנק ערבי ישראלי בע"מ, סניף סחנין (להלן: הבנק), משוך על חשבונה של חברה הקשורה בו, היא המבקשת 2 (להלן: המבקשת) וסכומה 250,000 ₪. הרקע הרלבנטי למסירת הערבות, בתקציר: המבקש הגיש הצעה למכרז שפרסם משרד התחבורה בשנת 2012 להקמת תחנות בדיקה לרישוי כלי רכב. המציעים נדרשו לספק שטח לצורך הקמת תחנת הבדיקה למלוא תקופת ההרשאה. למשיבים מקרקעין שהמבקש מצאם כמתאימים לצרכיו. הוא התקשר אפוא עם המשיבים בהסכם שכירות (להלן: ההסכם, נספח ג' לבקשה). כחלק מן ההסכם נדרש המבקש למסור ערבות בנקאית בסך של 250,000 ₪ לתקופה של שנה מעת המסירה, ושתתחדש בכל שנה לאורך חיי השכירות (סעיף 21 להסכם). ערבות כאמור נמסרה, ותוקפה של אותה ערבות היה, גם לשיטת המבקש, עד יום 10.8.2014 (להלן: הערבות המקורית). לאורך עמידת הערבות המקורית בתוקפה, עמל המבקש בהליכים משפטיים שונים שאינם מענייננו להביא לכך שהצעתו תוכר כזוכה במכרז.

2.ביום 10.8.2014 שלחה המבקשת (שעל חשבונה הייתה הערבות משוכה) מכתב לבנק וביקשה להאריך את הערבות המקורית "לשנה נוספת (מתאריך 1.8.2014 עד 31.7.2015)" (נספח ו' לבקשה). חדי העין יזהו מיד את הסתירה בין הרישה (שמשמעותה הארכת התוקף עד יום 10.8.2015) לסיפה (שמשמעותה הארכת התוקף עד יום 31.7.2015). הבנק בחר ברישה, והאריך את הערבות בשנה, עד יום 10.8.2015 (עמ' 77 לבקשה; להלן: הערבות). חוסר זהירות זו בניסוח בקשת ההארכה הוביל מיד לוויכוח משפטי שנגיע אליו, שכן הערבות מומשה בידי המשיבים בתקופת הביניים – ביום 3.8.2015.

3.בראשית שנת 2015 כשל סופית ניסיון המבקש להביא להכרזה על זכיית הצעתו במכרז. לא היה לו חפץ עוד במקרקעין. המבקש, אין חולק, חדל לשלם את דמי השכירות. המשיבים התריעו על כוונתם לממש את הערבות. ביום 3.8.2015 כאמור פנו המשיבים לבנק בדרישה לממש את הערבות.

4.המבקש עתר לבית משפט השלום בעכו לצו ארעי וזמני שיאסור על מימושה של הערבות. הבקשה, והתביעה התואמת לצו הצהרתי שימנע את המימוש, הוגשה נגד המשיבים ונגד הבנק. הבקשה נסמכת על שני אדנים: ראשית, טוענים המבקשים, הערבות פקעה ביום 31.7.2015, לא 10.8.2015, שכן כך ביקשו. שנית, הם טוענים, אם נתמצת, המשיבים עמלו במקביל על שינוי ייעוד המקרקעין, על מנת לבנות בהם, ומכאן שממילא לא היו יכולים להמשיך ולהשכירם למבקש (לו נזקק להם) ולדרוש דמי שכירות בגינם. צו ארעי ניתן להם, בנתון להפקדת ערבון בסך 75,000 ₪.

5.הבנק (שאינו משיב עוד לפניי) השיב, בין היתר: הבקשה להארכת התוקף הייתה עד יום 10.8.2015, כך נעשה, הדבר הודע למבקש ולא באה כל מחאה מצדו.

6.המשיבים השיבו, בתמצית: מבחינת התוקף, מצטרפים הם לטענת הבנק. הם קיבלו לידם ערבות התקפה עד יום 10.8.2015, ואין פסול במשלוח ההודעה במועד שבו נעשה הדבר. אשר לטענות בעניין הייעוד, הרי שהדברים היו ידועים היטב למבקש ומוסכמים עליו, ואין כל פסול בהתנהלות המשיבים בעניין זה. כן עתרו הם להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב מחוסר סמכות מקומית.

7.בית משפט השלום בעכו, נוכח תניות שיפוט ייחודיות שונות בהסכמים של הבנק עם המבקש מזה ושל המשיבים והמבקש מזה, נאלץ לפצל את הדיון, כאמור בהחלטתו מיום 4.9.2015, כך שהתביעה והבקשה נגד המשיבים הועברה לבית משפט זה, בעוד שלעניין הבנק נדרשו המבקשים להגיש כתבי טענות ובקשה לסעד זמני בתוך 30 ימים (לאילוץ הדיוני לפיצול לא נוח זה ראו: רע"א 2339/92 עמידר נ' חי, פ"ד מו(3) 777). המבקשים עמדו על המשך בירורה של הבקשה לסעד זמני המשיכה בבית משפט זה, כאשר עד כמה שניתן להבין, כתבי טענות ובקשה לסעד זמני בעניינו של הבנק לא הוגשו בידם בפרק הזמן שנקבע בהחלטת בית המשפט הנכבד בעכו. המבקשים אף מסרו תשובתם לתגובת המשיבים, ודיון – לבקשת המשיבים – התקיים ביום 21.10.15. הצעתי לצדדים לבחון חלופות לסיום הסכסוך. הם הודיעו עתה כי לא צלחה דרכם. נדרשת הכרעה.

8.דין הבקשה לסעד זמני להידחות. המקרה דנן אינו בא בקהל החריגים לכלל שלפיו לא יעוכב מימושה ערבות בנקאית אוטונומית.

9.הערה מקדמית: משפוצל הדיון באופן שעניינו של הבנק נותר בבית משפט השלום בעכו ועניינם של המשיבים עבר להתברר בבית משפט זה, דומה שלא היה מקום להמשיך בבירור הבקשה לסעד זמני, או קבוע, בבית משפט זה. הסעד קורא לעיכוב מימושה של הערבות. מוטבי הערבות, הם המשיבים דכאן, עתרו כבר למימוש הערבות. כל שנותר הוא לבנק לפעול בהתאם לבקשת המשיבים. כל שנותר למבקשים לעשות הוא לבקש שבית המשפט יורה לבנק – לא למשיבים – להמנע ממימוש הערבות. משאין הבנק משיב לפניי, אין כל צו אפקטיבי שניתן היה לתיתו, לא זמני ולא קבוע. ברם גם אם נניח לעניין דיוני (אך חשוב) זה, ובהתחשב בכך שהמבקשים פעלו להמשך בירורה של הבקשה לסעד זמני בבית משפט זה, הרי שיש שנידרש כאן לבקשה גם לגופה, מה גם שעמדת הבנק, שנמסרה בתיק קודם שנמחק הימנו, ידועה.