ה"פ 17277-05-15 ד' ואח' נ' א' ואח'

שתי בקשות, האחת לדחיית התובענה בשל חוסר סמכות עניינית ולחלופין העברתה לבית המשפט לענייני משפחה, והשניה העברת ההליך לפסי דיון רגיל, שכן אינו ראוי להתברר כהמרצת פתיחה.

רקע הבקשות הינו תביעת המבקשים נגד המשיבים, למתן צו עשה להסרת העיקול הרשום לטובתה של המשיבה 2 (א' א') אצל המשיבה 3 (רשות מקרקעי ישראל) על זכויות המשיב 1 (ב' א') במקרקעין נושא המחלוקת, אשר הוטל ונרשם ביום ******** מכח הסכם גרושין בין המשיבים 1 ו-2, וכן לבצע את כל הנדרש עפ"י דין להשלמת רישום הזכויות במקרקעין על שם המבקשים. הסכם הגרושין קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני בתל אביב ביום ********.

המבקשים טוענים לזכות במקרקעין מכח הסכם מכר שנחתם בינם בין המשיב 1, לפיו נמכרו להם מלוא זכויותיו במקרקעין.

בפתח הדיון שנקבע לדיון בבקשת המבקשים, העלו ב"כ המשיבים 1 ו-2 טענה להיעדר סמכות עניינית לדיון בבקשה במסגרת ערכאה זו משאין מחלוקת כי לבו של הסכסוך שנולד בין המשיבים נובע מהליך הגרושין. בענייננו העיקול הוטל מכח החלטת בית הדין הרבני ועל כן טוענים המשיבים כי ככל ויש למבקשים טענות לפיהן העיקול אינו מוצדק או שיש להורות על ביטולו, עליהם לפנות בבקשה לביטולו לטריבונל שנתן את הצו מלכתחילה. בכל מקרה, אין אפשרות חוקית לפנות לבית משפט זה בבקשה להורות על ביטול צו שניתן בבית הדין הרבני, בהעדר סמכות עניינית לדון בסעד האמור.

ב"כ המבקשים לא חולק על העובדה כי הסכסוך בין המשיבים, מהותו, מקורו וסמכותו נוגעים לבית המשפט לענייני משפחה, אלא שטוען כי המדובר בסכסוך אזרחי טהור שהוטל על זכויות של מי שאינו בקשרי משפחה עם המשיבים. לעניין זה טוען הוא, כי העיקול הוטל במסגרת ענייני משפחה אצל המבקשים שהם כיכול בגדר "מחזיקים". במסגרת הליך אחר נקבע כי הזכויות שייכות למבקשים ובקשתם היא להמיר את העיקול בבטוחה אחרת ולא לבטלו. על כן קיימת לדעתו סמכות לבית משפט זה לדון בתובענה.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, דעתי כדעת ב"כ המשיבים ואף אני סבור שלא קנויה לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה, וכי הסמכות הייחודית לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.