ה"פ 15967-06-16 בית חולים לוינשטיין נ' כהן

בפני בקשה למתן צו יציאה לפי סעיף 8 לחוק לניהול מוסדות [מקרים מיוחדים], תשי"ב – 1952 (להלן: "החוק").

המשיבה, שירי כהן, מאושפזת מאז 14.1.16 במחלקת טיפול נמרץ אצל המבקש, מוסד רפואי שיקומי, זאת לאחר שלקתה ביום 13.12.14 בדום לב, אשר תוצאתו היא נזק מוחי נרחב.

מאז אירוע דום הלב, שהתה המשיבה במספר מוסדות רפואיים על פי צרכיה, בין היתר במוסד הסיעודי "בית בלב" בכפר סבא במשך כ- 6 חודשים בשנת 2015.

כאמור לעיל, מאז 14.1.16 מאושפזת המשיבה אצל המבקש לצורך ניסיון שיקומי.

לטענת המבקש, כל ניסיונות שיקום המשיבה מוצו, אין מבחינתה כל אופק שיקומי וכעת עליה לעבור למוסד סיעודי אשר יענה על צרכיה השוטפים כחולה המוגדרת במצב סיעודי מורכב.

עוד טוען המבקש, כי המשך שהותה של המשיבה בתחומו, מפריע לניהולו השוטף של בית החולים. טענה זו נתמכה בתצהירה של ד"ר איידינוב ילנה, מ"מ מנהל מח' טיפול נמרץ אצל המבקש [ס' 4 לתצהירה]. ד"ר איידינוב לא נשאלה על האמור בתצהירה ועדותה בעניין זה לא נסתרה. לפיכך, מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 8 (ג) לחוק.

סעיף 9 לחוק קובע:

"אדם שאין לו מקום מגורים אחר מחוץ לשטח המוסד, והוא, לגבי מקום מגוריו בשטח המוסד, מוגן מפני צו פינוי לפי פקודת הגבלת שכר דירה (דירות), 1940, או לפי פקודת ההגבלות על שכר דירה (בתי עסק), 1941, וכן אדם שאין לו מקום מגורים אחר כאמור והוא מחוסר יכולת להשיג מקום מגורים מחוץ לשטח המוסד מחמת גילו, מומו, או מצב בריאותו - לא יינתן נגדו צו יציאה, אלא אם הועמד לרשותו מקום מגורים מחוץ לשטח המוסד, המתאים, לדעת הרשות הנותנת את צו היציאה, לצרכי אותו אדם."

כלומר – על פי הוראות החוק, אין לתת כנגד המשיבה צו יציאה אלא אם הועמד לרשותה מקום מגורים המתאים, לדעת בית המשפט, לצרכיה.