ה"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
15690-04-15
14/05/2015
|
בפני השופט:
אריאל צימרמן
|
- נגד - |
מבקשים:
1. סיטי אספרסו בר ישראל בע"מ 2. גיא יחיאל נכסים בע"מ
עו"ד רפאל נבון
|
משיבים:
1. חולו רודריגז 2. מנו קואופוריישן בע"מ
עו"ד ד"ר יוסי כהן עו"ד אוהד מרמז עו"ד איתן שוורץ
|
החלטה |
בקשה לצווי מניעה זמניים, שעניינם המשך פעילות המשיבים בשני נכסים שהם מחזיקים בהם מכוח הסכמי זכיינות. המאבק, למעשה, מתמקד בסניף יחיד, שבעניינו רבו המחלוקות שבין הצדדים. ההליך של בקשה לסעד זמני אינו יכול לפתור את המחלוקת, ותוצאת ההליך אינה מקדמת איש מן הצדדים. אולם משעה שהצדדים לא השכילו להגיע להסכמות פשוטות המייתרות את עיקר המחלוקת, לא נותר אלא ההליך המזיק של בירור הבקשה לצווי מניעה, ותוצאתו המתחייבת אך הגרועה ומזיקה לא פחות של ההליך: לא לזה יהיה הסניף במתכונתו הקיימת ולא לזה, עד שיסיימו את בירור המחלוקת ביניהם.
רקע
1.ואלו הנתונים המרכזיים הצריכים להכרעה: המבקשות שתיהן חברות בבעלותו של מר גיא יחיאל (להלן: יחיאל), איש עסקים שמושבו בספרד כיום. המבקשת 1, חברת סיטי אספרסו בר ישראל בע"מ (להלן: סיטי) מפעילה לטענתה רשת זכיינות של בתי קפה באזור תל אביב המכונה "קפה סיטי". לרשת שלושה סניפים. שניים מהם מופעלים בידי המשיב 1, מר ניר חולו (להלן: חולו), באמצעות חברה מטעמו (היא המשיבה 2), סניף אחד ברח' פלורנטין (להלן: סניף פלורנטין) ואחד ברח' יהודה המכבי (להלן: סניף יהודה המכבי).
2.ההיסטוריה של שני הסניפים אינה זהה. סניף פלורנטין הוא הוותיק. המדובר בסניף הממוקם במקרקעין שהבעלות בהם היא של המבקשת 2, קרי בבעלות עקיפה של יחיאל עצמו, תוך שלפי הנטען הבעלות כרוכה במשכנתא הרובצת על הנכס. סיטי חתומה על הסכם לשכירת הנכס מן המבקשת 2. עד 2010, היא אף שהפעילה את הסניף בעצמה. בחודש אוקטובר 2010 התקשרה סיטי עם חולו בהסכם זכיינות (נספח ה' לבקשה) לתקופה של חמש שנים, תמורת תמלוגים חודשיים, דמי ניהול וחובת תשלום דמי שכירות הנכס. בחלוף למעלה משלוש שנים, בחודש מרץ 2014, כרתו סיטי וחולו הסכם זכיינות נוסף ביחס לסניף יהודה המכבי.
3.נכון לסוף שנת 2014 היו היחסים בין יחיאל וחולו טובים עד כדי כך שחולו התארח אצל יחיאל מספר שבועות בספרד, ונוכח קשיים כלכליים קיבל מיחיאל באמצעות סיטי הלוואה אישית בסך 50,000 ₪, שאותה התחייב לפרוע בתשלומים החל מחודש פברואר 2015. ברם בנקודה זו החל מה שקשה להגדירו אלא כשבר בין הצדדים, כאשר חולו החל בביטול שיקים שמסר לסיטי, הן השיקים להחזר ההלוואה, הן שיקים לכיסוי חובות שונים בקשר עם סניף פלורנטין. המבקשת טוענת כי חובות אלה מגיעים נכון למועד הגשת הבקשה לכ-360 אלף ₪; חולו אינו מכחיש באופן מעשי.
4.ביום 1.3.2015 הודיעה סיטי לחולו במכתב (נספח י' לבקשה) על ביטול ההסכם להפעלת סניף פלורנטין (והוא בלבד). זאת בשל שורה של טעמים – ביטול השיקים להחזר ההלוואה, ביטול שיקים אחרים דוגמת עבור קפה שרכש מסיטי, פגיעה בקשר עם ספקים ואף הודעה של חולו (הכל לפי הנטען) שממילא אינו רוצה להמשיך בניהול סניף פלורנטין. חולו לא השיב. ביום 17.3.2015 הגיע יחיאל לישראל ונפגש עם חולו ונציגים של שני הצדדים, פגישה המתוארת בבקשה בקיצור נמרץ (סעיף 69), ובעקבות התגובה והתשובה לה התחוור כי הולידה הבנות מסוימות, שלא בכתב, ואשר הצדדים חלוקים עליהן, באשר לנסיבות שבהן יעזוב חולו את סניף פלורנטין ביום 1.4.2015. בבקשה מתואר עוד כי המבקשות סברו שחולו אכן יכבד את ההסכמות ולכן הגיעו נציגיהן לסניף ביום 1.4.2015 לקבלת הניהול בו מידי חולו; מן התגובות והדיון התחוור (וכל הדברים בשלב דיוני זה נאמרים כמובן לכאורה בלבד) כי תיאור פסטורלי זה רחוק מלהיות מדויק, כי יחיאל ונציגיו ידעו היטב כי חולו אינו מתכוון לפנות את הסניף בשל המשך חילוקי הדעות המסחריים שבין הצדדים, ועל כן פעלו לנכס לעצמם את הנכס, לרבות בדרך של הגעה באשמורת הבוקר והחלפת מנעולים. מהלך זה כשל, משהזמין חולו את משטרת ישראל, ודרישות של סיטי דווקא כי המבקשת תסייע לה בפינוי ה"פולש" מן הנכס לא נסתייעו.
5.ניסיון תפיסת החזקה שכשל הוליד שני הליכים משפטיים וקרע עמוק. חולו היה ראשון למהר ולהגיש לבית משפט זה עוד ביום 2.4.2015 בקשה לסעד זמני שתמנע את ההפרעה להמשך ניהול סניף פלורנטין בידו. הבקשה נדחתה, הן בבית משפט זה הן בערכאת הערעור, תוך שנקבע שגם לשיטת חולו עצמו הסכם הזיכיון הסתיים ביום 31.3.2015 והמחלוקת היא כספית – מה התנאים המסחריים שליוו את הפסקת ההסכם (נספחים 5-2 לתגובה).
מן העבר האחר באה ביום 14.4.2015 התובענה והבקשה הנוכחית שהגישו המבקשות. התובענה קוראת לסעד הצהרתי שלפיו הסכמי הזיכיון בשני הסניפים בטלים עקב הפרתם, כי על המשיבים לפנות את הסניפים ולמסור את החזקה בהם, וכי עליהם להמנע מהמשך פעולות מגוונות תחת שמה המסחרי של סיטי, כאילו היה חולו עדיין זכיין של סיטי. בגדרי התובענה באה הבקשה לסעד זמני, שהיא הנתונה להכרעתי כאן, הקוראת ל"צו מניעה זמני" בן ששה רכיבים, שניתן לחלקו לשניים – כזה העוסק בהפסקת החזקה של המשיבים בשני הסניפים (לרבות כניסה ושימוש בנכסים, שימוש בציוד והמלאי שבהם, וביצוע פעולה שיש בה כדי למנוע מסיטי "להמשיך את ניהולם והפעלתם"), וכזה העוסק בהפסקת פעולת חולו כזכיין של המשיבים (לרבות שימוש בשם סיטי, שימוש בסודותיה המסחריים, ומכירת מוצרי סיטי).
טרם ההליכים ולאחריהם, אין חולק, גבה טורא בין יחיאל וחולו, ובכל הקשור לניהול סניף פלורנטין (מבלי לטעת מסמרות לעניין סניף יהודה המכבי, שהיה שולי בהליך) ניכר כי הצדדים חדלו כליל מלשתף פעולה, ואין למעשה חולק כי חולו פסק כליל מלשלם דבר למבקשת, לשיטתו – כי אינו חייב לה משקרס ההסכם הנטען מיום 17.3.2015, אינו משתף פעולה עם המבקשת, מוכר בסניף קפה שאינו שלה, וחובו הנטען של חולו לסיטי מגיע לשיטת סיטי (שחולו לא הציג לה חלופה) כדי כ-360 אלף ₪, נכון לחודש אפריל 2015, ועוד היד נטויה.