ה"פ 15341-10-13 עזבון המנוח סלים שבו ז"ל ואח' נ' עיריית ירושלים ואח' - פסקדין

לפניי תובענתם של המבקשים, בני משפחת שבו (להלן – שבו), לקבלת פיצוי מן המשיבות (להלן – העירייה). זאת, בגין נזקיהם הנטענים בתקופה שבין יום 22.4.09 ליום 31.12.13 (להלן – תקופת התביעה), כתוצאה מעיכוב בהקמת ובהפעלת תחנת תדלוק שהיה בכוונתם להקים בקרקע שבבעלותם בדרך חברון 160 בירושלים (להלן – תחנת התדלוק). מדובר בעיכוב שנגרם בשל אי הקמת כביש גישה למתחם התחנה, כפי שהייתה העירייה מחויבת לעשות מכוח הסכם שנחתם בינה לבין שבו בשנת 1992, אשר קיבל בזמנו תוקף של פסק דין.

זכאותם של שבו לפיצוי הוכרה זה מכבר במסגרת תובענה קודמת שיזמו שבו כנגד העירייה בת"א 3188/09 (להלן – התובענה הקודמת), ואשר התקבלה. במסגרת פסק הדין הסופי שניתן באותה תובענה, נקבע סכום הפיצוי שישולם לשבו בגין השנים 1995-1997 (להלן – התקופה הראשונה). ביחס לפיצוי בגין העתיד נפסק, כי שבו זכאים לפיצוי בגין התקופה שמהגשת אותה תובענה (26.2.09), ועד תום שנה ממועד השלמת הקמת כביש הגישה האמור. עוד נקבע בפסק הדין בתובענה הקודמת, כי חישוב הפיצוי לגבי העתיד ייעשה באופן שבו נעשה הדבר לגבי התקופה הראשונה, "בשינויים המחויבים".

על בסיס כל זאת הגישו שבו את התובענה דנן, שבגדרה עתרו לקבלת פיצוי לגבי תקופת התביעה. הסכום הנתבע בתובענה דנן חושב באותה מתודת חישוב אשר בה חושב סכום הפיצוי בגין התקופה הראשונה, על פי נתונים שהוצגו לגבי התקופה הרלוונטית.

לטענת העירייה בסיכומיה, אין שבו זכאים לסכום המבוקש בידיהם, וזאת על יסוד מספר טעמים: ראשית, לטענת העירייה, פסיקת בית המשפט בתובענה הקודמת איננה מחייבת בכל הנוגע לטכניקת חישוב הנזק לתקופת התובענה דנן; שנית, נטען כי מתודת החישוב שנקבעה בפסק הדין בתובענה הקודמת הייתה שגויה, שכן היא פיצתה את שבו בסכומים ניכרים בגין אי הקמת תחנת תדלוק, אשר אילו הוקמה – ואם וכאשר תוקם בעתיד – לא תניב לשבו בפועל כל רווח. בנסיבות אלו מחייב הצדק שלא לכבול את העירייה בטיעוניה, אף אם בעניין קיים, לכאורה, "השתק פלוגתא" מכוח הפסיקה בתובענה הקודמת, וזאת במיוחד שעה שמדובר בגוף ציבורי; שלישית, טוענת העירייה, כי הקביעה כי החישוב לעתיד ייעשה "בשינויים המחויבים", מצריכה הכנסת שינויים מסוימים ברכיבים שונים בתחשיב, מטעמים אלו ואחרים.

שבו מצדם טוענים, כי טענותיה של העירייה בסיכומים מכחישות זו את זו, וכי את חלקן יש לדחות מחמת היותן הרחבת חזית שלא כדין. מכל מקום, טוענים שבו, הטענות שגויות לגופן ויש לדחותן, שכן הפסיקה בתובענה הקודמת קבעה מתודת חישוב מחייבת, והשינויים שהעירייה מבקשת לבצע במתודה זו, אינם "השינויים המחויבים" אליהם כיוון בית משפט זה בפסק הדין בתביעה הקודמת, אלא מקצה שיפורים של טענות שלא נטענו או נדחו בעבר, וקיים לגביהן השתק פלוגתא.

דיון

השתק פלוגתא