ה"פ 15266-02-14 הלל נ' הלל ואח'

. הפרת הסכם גירושין דומה להפרת פסק דין.

כפי שכבר ציין המבקש בדבריו, בית המשפט כבר קבע בעבר כי על הסכם ממון בין בני זוג שקיבל משנה תוקף על ידי אישורו בפסק דין, לא ניתן להטיל עיקול על ידי צד ג' על הזכויות שיצאו מהחייב. כך, נקבע ב-ר"ע 383/86 בטארסה נ' עיאש פד"י מא(2) 100, 103 (1987), בפסיקתו של כב' השופט חלימה:

"עתה ברור לכולנו שהעיקול הוטל, למעשה, על רכוש שאינו שייך לחייב כי אם למבקשים, שאין להם כל קשר עם החוב שבגינו הוטל העיקול... אשר על כל אלה תתבקש מסקנה אחת ויחידה, והיא:ו לבעלים הרשום לא נותרה זכות ברכוש המעוקל, מפני שכל הזכויות שהיו להם בו הועברו למבקשים מכוח תניה חוזית שבה הכיר בית משפט מוסמך"

וראה דברי השופט (כתוארו דאז) גורן ב-ה"פ 448/92 ציטרום נ' איכאן פ"מ תשנ"ה(3) 485 (1995) אשר דן במקרה דומה לענייננו.

לאור זאת, ניסיונו של בא-כוח משיבה 2 לטעון כי יש בהפרת סעיף בהסכם הגירושין להביא לביטולו המוחלט, אינו נראה בעיניי. המדובר בהסכם שניתן לו תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה. כוחו של עיקול, על פי קביעת בית המשפט בעבר הרחוק והקרוב, נדחה מפני הסכם שאושר כפסק דין על ידי בית המשפט.

לצד זאת, הסעיף שהופר, לא הביא את מי מהצדדים לבטל ההסכם כולו. יתרה מזאת, שני הצדדים הפגינו את רצונם במימושו של ההסכם עד תום ובקיום הסעיף שלא קוים עד כה. המשיבה אף הגישה הודעה לבית המשפט בו היא מגבה את עמדת המבקש ומאשרת את תמיכתה בהסכם הגירושין ובמתן ייפוי כוח לעורך הדין, להעברת הזכויות לידי המבקש.

למעשה ב"כ המבקשת 2 טוען שהוא כצד חיצוני לחוזה יכול להחליט עבור הצדדים האם החוזה בטל או לא. טענה זו סותרת את כל הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ואת הוראות חוק החוזים תרופות בשל הפרה חוזה), תשל"א-1970 הקובעות את דרכי ביטול חוזה.

לאור כל האמור לעיל ,אני דוחה את טענת המשיבה 2 בדבר בטלות הסכם הגירושין.