ה"פ 13735-01-15 שושי זוהר 2004 בע"מ נ' שכטר

הבקשה הועברה לטיפולי בהעדרה של כב' הרשמת הבכירה ר' ארד.

1.כבר עתה ייאמר, כי לא ברור הכיצד הפכה הבקשה מ"דחופה" ל"בהולה" ומהי הבהילות הנטענת בבקשה מקום בו הנכס אותו מבוקש לעקל הועבר לאחר כבר לפני מספר חודשים.

2.לגופם של דברים, התביעה הוגשה כתביעה הצהרתית, בה עותרת המבקשת כי בית המשפט יצהיר כי המשיב חב מכוח כתב הערבות לפרוע את ההמחאות שניתנו על ידי חברת "שי לי".

סעיף 57 לפקודת השטרות עוסק בערבות לשטר, דהיינו לפרעון השטר וסילוק העילה השטרית הנובעת הימנו.

3.במקרה שלפנינו, הערבות שהוצגה הינה ערבות לא מוגבלת בסכום ביחס לעסקאות הרכישה שבין הצדדים, אך לא ערבות לשטרות שהוגשו לביצוע.

בשלב המקדמי של ההליך, אפוא, לא הובררה תחולתו של סעיף 57 לפקודת השטרות.

4.נוכח האמור, ספק רב אם היה מקום ענייני להגיש התביעה כמות שהוגשה, תחת הגשת תביעה כספית ופירוט הרכישות להן ערב המשיב.

ממילא, לשיטתי ונוכח ניסוח כתב הערבות, היה מקום לצרף את הפירוט הראייתי העומד מאחורי העילה לצורך בחינת הסעד הזמני.

5.המבקשת נסמכת על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, אלא שעיון בה לא מעלה כי המבקשת הופנתה להגשת המרצת פתיחה דווקא, וכל שנקבע כי הערבות לא ניתנת לאכיפה בטרם יתקבל פסק דין כאמור, משמדובר בכתב ערבות כללי.

קביעה זו מחזקת דווקא את עמדתי באשר לאי תחולתו של סעיף 57 לפקודת השטרות.

6.מעבר לכך, טענת המבקשת כי המדובר בסעד הצהרתי גרידא מעלה קשיים הנוגעים לסיווג התביעה, שכן סיווג התביעה ככספית הינה דרך המלך בסוגיות הקשורות בערבות כללית.