ה"פ 13604-07-14

לפני המרצת פתיחה, שבמסגרתה עותרת המבקשת למתן צו שיורה למשיב 1 להעביר לידיה סכום של 1,000,000 ₪ בתוספת מע"מ, שמופקד בחשבון נאמנות משותף על שמו ועל שם ב"כ המבקשת.

רקע

ביום 16.7.12 נחתם הסכם בין המבקשת ולבין המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") שלפיו רוכשת המבקשת מהמשיבה את זכויותיה בבניין הממוקם ברח' ארלוזורוב 11 ברמת-גן, בתמורה לסכום של 23,800,000 ₪ + מע"מ. מטרת הרכשה הייתה להרוס את הבניין באופן מוחלט ולבנות על המגרש בניין חדש, בהתאם להוראות התב"ע ולהוראות תמ"א 38(2) (לטענת המבקשת, המשיבה העבירה לידיה, עוד לפני חתימת ההסכם, שתי סקיצות של אדריכלים, אשר על פיהם עולה כי ניתן להרוס את הבניין בצורה טוטאלית).

דא עקא, לאחר חתימת ההסכם, החלה המבקשת לחשוש כי ישנה סבירות מסוימת כי בעיריית רמת-גן קיימת רשימת סקר של בניינים שיש להכניסם לרשימת הבניינים לשימור וכי רשימה זו אינה מפורסמת ברבים. המבקשת חששה כי במידה והבניין שהיא רכשה מצוי ברשימה זו, ייגרם לה נזק כספי רב עקב הוראות השימור. לטענת המבקשת, במהלך חודש נובמבר 2012 היא גילתה כי בעירייה אכן קיימת רשימה סודית שלא פורסמה ברבים ושבה מופיע גם הבניין אותו רכשה, עובדה אשר גורמת לה נזק כספי רב, שכן כדאיות הפרויקט במצב של שימור יורד באופן משמעותי.

לאחר דין ודברים בעניין זה בין המבקשת ולבין המשיבה, התגבש בין הצדדים נספח להסכם המכר, שמטרתו הייתה לפי טענת המבקשת, למזער את הנזק הכספי שעלול להיגרם לה במידה והבניין ייכלל ברשימת הבניינים לשימור.

אין מחלוקת כי ביום 18.12.12, אכן נחתם בין הצדדים הנספח הנ"ל. בסעיף 3 לנספח הנ"ל נקבע כדלקמן: "מתוך התשלום האחרון, יופקד סך של 1,000,000 ₪ בידיהם הנאמנות של ב"כ הקונה עו"ד פיליפ קוסקס וב"כ המוכר עו"ד ברוך אדלר (בנאמנות משותפת, להלן ביחד: "הנאמן"). הצדדים מורים בזאת בהוראה בלתי חוזרת לנאמן לנהוג בסכום זה, באופן הבא: במידה  ותינתן החלטה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן ו/או כל רשות מוסמכת אחרת לעניין זה, לפיה הבניין יוצא מרשימת סקר הבניינים שיש להכניסם לשימור ו/או יינתן אישור הוועדה המקומית (ואו כל רשות סטטוטורית אחרת, ככל שיידרש) להרוס את כל הבניין, המוקדם מביניהם, יעביר הנאמן את מלוא הסכום לידי המוכר".

כמו כן, בסעיף 4 לנספח קבעו הצדדים את ההוראה הבאה: "במידה ולא תינתן החלטה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן ואו כל רשות מוסמכת אחרת לעניין זה, לפיה הבניין יוצא מרשימת סקר הבניינים שיש להכניסם לשימור, ואו לא יינתן אישור הוועדה (ואו כל רשות סטטוטורית אחרת) להרוס  כל הבניין, בשל היות הבניין תלוי ברשימת בניינים לשימור, יועבר סכום זה לידי הקונה (להסיר ספק, בכל הנוגע לחלופה של מתן אישור להריסת הבניין, חלופה זו כוללת מצג בו הוועדה ואו כל רשות אחרת תאפשר הריסת רק חלק של הבניין, בשל היות הבניין מוכרז כבניין לשימור, שגם אז יחול האמור בסעיף זה והסך של 1,000,000 ₪ יועבר לידי הקונהׂ)".

לטענת המבקשת, היא עשתה כל שלאל ידה, על מנת להוציא את הבניין מרשימת הבניינים לשימור. כך למשל, פנתה למהנדס העיר ולאחר מכן לראש העיר דאז, מר צבי בר, אשר נתן את הסכמתו לבקשתה.

לפיכך, במהלך חודש אפריל 2013, הגישה המבקשת בקשה להיתר בניה, שכללה בתוכה תכנית להריסה מלאה של הבניין. הבקשה להיתר קיבלה את כל האישורים הנדרשים, אולם מהנדס העיר הודיע למבקשת כי עליה לפנות לוועדה לשימור, על מנת לקבל אישור להריסת הבניין כולו. בשל עניינים כאלה ואחרים שבעטיים ועדת השימור לא התכנסה, עברו חודשים רבים מבלי שניתנה החלטה בעניין. רק ביום 28.1.14, נדון העניין בוועדת השימור. ביום 13.2.14, קיבלה המבקשת הודעה שלפיה על פי החלטת וועדת השימור מיום 28.1.14, יש לשמור על חזית הבניין הקיים ברח' ארלוזרוב וכי לא יותרו הריסה או שחזור של חזית זו.