ה"פ 1345-04-14 רוזן-דניאלס נ' אבו סלעום ואח'

1.בפני תביעה לסעד הצהרתי על הבעלות של המבקשת ברכב מסוג פורד פוקוס , מספר רישוי 9164229 (להלן – "הרכב") ולהורות על רישומה ע"י המשיבה 2.

טענות הצדדים:

2.המבקשת, הבעלים הרשום ברכב מיום 07/12/2000 ועד יום 01/07/13 (נספח א' לתובענה). לטענתה, הרכב נרשם במשרד הרישוי ביום 01/07/13 על שמו של אדריס עיסאם ( להלן –"עיסאם" , אישור שינוי בעלות צורף כנספח ד' לתובענה) ללא הרשאה ממנה להעברתו ו/או למכירתו לעיסאם. ההעברה , בוצעה על פי ייפוי כוח מזויף שכן היא לא נתנה יפוי כוח למאן דהוא להעברה.

3.טוענת המבקשת כי על דבר הזיוף של ייפוי כוח להעברת הבעלות ברכב נודע לה לאחר שהרכב , אשר נמסר לתיקון בחודש יוני 2013 באמצעות אביה מר רוזן ( להלן –"האב") למכונאי רכב מר אדריס סאמי ( להלן – "סאמי", "המכונאי") ולא הוחזר לידיה או לידי האב במשך קרוב לחודשיים. סאמי , השתהה בהשלמת התיקון לכאורה וסרב להשיב את הרכב , גם ללא תיקון. נוכח הסירוב עד תחילת חודש אוגוסט 2013 , הגישו המבקשת ואביה תלונה למשטרה בגין גניבה של הרכב . אז, התחוור למבקשת כי הרכב רשום במשרד הרישוי על שמו של עיסאם על פי ייפוי כוח לכאורה למכונאי סאמי, שהוא אחיו של עיסאם.

4. למבקשת נמסר מהמשטרה כי הרכב נתפס ומצוי בחזקתה בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי ( מעצר-וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969, בשל חשד לבצוע עבירה של זיוף מסמכים ומכירה של הרכב שלא כדין.

בנסיבות אלו, ביקשה המבקשת שיינתן הסעד ההצהרתי ובכך יהא בידה להביא להשבת הרכב לידיה ע"י המשטרה.

5. המשיב 1 (להלן – "המשיב") הכחיש את טענותיה של המבקשת לעניין המכר. לטענתו, הוא רכש את הרכב שהיה בבעלותו של עיסאם לאחר חיפושיו אחר רכב לרכישה במהלך חודשים יוני – יולי 2013. על הרכב הוא שמע ממכר שלו טוויל באהה (להלן-"טוויל") ששמע מהמכונאי וסוחר הרכבים אדריס כי הוא מוצע למכירה (סעיף 5 לתצהיר המשיב). הרכב, הוצג בפני טוויל שהציגו בפניו ונימצא מתאים לצרכיו . בהתאם לכך ולאור הבעלות הרשומה של עיסאם ברכב, הוא רכש ביום 03/07/13 את הרכב במחירו לפי מצבו בסך של 12,500 ₪ והרכב נמסר לשליטתו המלאה. רק לאחר חלוף כחודשיים ממועד הקניה, הוא זומן לחקירה במשטרה בגין חשד להחזקת רכב החשוד כגנוב נוכח תלונתה של המבקשת שהוגשה כחודש לאחר הקנייה. המתווך טוויל (סעיף 11 לתצהיר המשיב) נחקר גם הוא במשטרה ותמך בגרסתו לפיה הרכישה היתה בתום לב ובתמורה. לאור התלונה של המבקשת הרכב נתפס ע"י המשטרה בעוד המשיב תוהה הכיצד המבקשת לא הלינה על אי השבת הרכב לידיה מהמוסך למשך מספר חודשים ונמנעה מלתבוע את סאמי ועיסאם כי אם אותו, בהיעדר יריבות בינו ובינה.

6. המשיבה 2 (להלן-"המשיבה") הגישה את תשובתה לתובענה וטענה לאי התאמה בין מספר הזהות של המבקשת בתובענה ומסמכי הבעלות ברכב במשרד הרישוי. נוכח זאת הותר למבקשת לתקן את התובענה והמשיבה הודיעה כי אין לה עניין ועמדה במחלוקת בין המבקשת והמשיב והיא משאירה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

המשיבה הוסיפה וטענה כי החל מיום -1/07/13 הבעלים הרשום ברכב הוא אדריס עיסאם וכי הבעלות עברה לשמו של המשיב ביום 04/07/13 (תדפיס נתוני הבעלויות צורף כנספח א' לתשובה , להלן-"רישום בעלויות").

דיון והכרעה:  

7. אין חולק כי סדר רישום הבעלויות ברכב ומועדיהם במשרד התחבורה הוא כדלהלן:

המבקשת מיום 07/12/2000; אדריס עיסאם מיום 01/07/2013 והמשיב מיום 04/07/2013

ועד היום.