ה"פ 13127-01-13 פולק ואח' נ' דגאנג - פסקדין

בפניי תובענה למתן פסק דין הצהרתי ולפיו מימוש הדירה שבבעלות המבקשים יהא כפוף להוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] התשל"ב - 1972, וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967.

רקע עובדתי:

המבקשים הם בני זוג והורים ל-12 ילדים, והם גם הבעלים של הדירה ברח' XXXX 93/3 בירושלים (להלן: "הדירה").

אין חולק כי המבקשת ניהלה במועדים הרלבנטיים לתביעה עסק של יבוא ומכירת בגדים מהמזרח הרחוק, ובין היתר רכשה בגדים מהמשיב. המשיב הוא אזרח ותושב סין, ומיוצג בישראל על ידי חברת אמריקאן ספורטסוור בע"מ, ועל ידי עו"ד כהן ומר ארי לויט. מוסכם כי במסגרת ההתקשרות העסקית בין המבקשת למשיב, הלווה המשיב למבקשת מספר פעמים סכומי כסף שונים, וזאת כדי לאפשר לה להמשיך ולרכוש סחורה לעסק שבבעלותה.

המבקשת לא פרעה את חובה למשיב, ואף הייתה מעוניינת לקבל הלוואה נוספת כדי להמשיך ולרכוש סחורה ממנו. על כן הציע המשיב, באמצעות נציגיו, הלוואה נוספת, אך הפעם הצדדים חתמו על הסכם בכתב, וזהו הסכם ההלוואה נשוא תובענה זו. הצדדים חלוקים בשאלה אם גם המבקש היה שותף לעסקיה של אשתו. ואף כי אין חולק כי גם המבקש חתום על הסכם ההלוואה הרי שלטענתו הלוואה זו ניתנה רק לצורכי העסק שאשתו ניהלה, ולא ניתנה בכלל למבקש. על מחלוקת עובדתית זו עוד אעמוד בהמשך.

בהסכם ההלוואה שנכרת ביום 5.8.2010 הסכים המשיב להלוות למבקשים סך של 60,000$ נוספים, כך שכלל הלוואתם תעמוד על סך 196,000$ ובתנאי שההלוואה תוחזר על פי לוח התשלומים שפורט בסעיף 3 להסכם. בסעיף 5 להסכם נקבע כי:

"כערובה להחזר מלא כל הסכומים אותם חייב הלווה למלווה על פי הסכם זה, מסכים הממשכן לשעבד ו/או למשכן את כל זכויותיו בנכס בשעבוד/משכון לטובת המלווה. מוסכם במפורש כי המשכנתא לא תעניק לממשכן כל הגנה של דיירות מוגנת ו/או דיור חלופי ו/או כל פיצוי אחר בגין מימוש המשכנתא/משכון. לא החזיר הלווה את הקרן או את הריביות על הקרן במידה ותהיינה, יהיה זכאי המלווה לממש את השעבוד משכון הנ"ל בדרך שמממשים שעבודים/משכונים בהוצאה לפועל". (ההדגשה במקור, ד.פ.)