ה"פ 13105-01-13 - פסקדין

1.עניינה של החלטה זו ב"בקשה דחופה בהתאם להסדר דיוני בהליך שבכותרת מיום 3.9.2013 שניתן לו תוקף של פסק דין", וכן ב"בקשה דחופה לצו מניעה זמני נוסף ולחילופין צו המרחיב את הצו הזמני הקיים שניתן במסגרת הסדר דיוני מיום 3.9.2013".

2.כידוע, בישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה בתיק זה ביום 3.9.13, הושגה בין הנוכחים הסכמה שבית המשפט נתן לה תוקף של החלטה, ובכפוף להסכמה זו הורה בית המשפט על מחיקת התובענה. ואלו ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, כמפורט בפרוטוקול:

"ב"כ המבקשת: הואיל ותלוי ועומד כרגע הליך לפני כבוד השופט שנלר אשר מספרו ה"פ 577/07, ולנוכח האפשרות שההכרעה בתיק זה תייתר את הצורך בבירור התובענה שהוגשה בתיק זה, מקובלת עלי המלצת בית המשפט כי התובענה תימחק, תוך שמירת זכותה של התובעת להגיש תובענה חדשה אם וככל שהנסיבות יצדיקו זאת, ותוך שמירת כל טענותיה. זאת בהסתמך על הסכמת הצדדים והוראת בית המשפט הנכבד שעד חלוף 30 יום מהמועד בו תינתן הכרעה בהמרצת הפתיחה המתבררת לפני כבוד השופט שנלר, לא ייערך כל שינוי במשכון הרשום לטובת המשיב 1 על נכסי המשיבה 2 וזאת באופן שניתן יהיה לעתור לתחלוף מושא הבקשה.

עו"ד פייל: מוסכם עלי.

עו"ד ויינברגר: מוסכם גם עלי. אני מבקש לציין גם כי בנוסף להמרצת הפתיחה התלויה ועומדת בפני כבוד השופטת שנלר מתקיים הליך לפני כבוד השופטת ורדה אלשיך בתיק פש"ר 1444/03, בקשות מס' 34-34 וההליך תלוי בבקשה 27. ואני סבור כי גם להן יש רלבנטיות בהליך שלפנינו.

3.כעת מבקשת המבקשת ל"חדש" את התובענה. אלא שהדין קובע, כי בנסיבות מסוג אלה שלפנינו (בהן מדובר, למעשה, על הפסקת תובענה לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), אין לדבר "חידוש" תובענה, אלא על הגשת תובענה חדשה. וכך סוכמו הדברים ברע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' יעקב קבודי (2012):

"... כאשר בית המשפט מורה על הפסקת תובענה, אין לדבר על "חידושה" לאחר מכן, אלא על הגשת תובענה חדשה. הביטוי "חידוש" עלול להטעות. לא מדובר בהחייאת התביעה שהופסקה, אלא בהגשת תביעה חדשה לכל דבר ועניין, שיינתן לה מספר תיק חדש. אין להגיש, למשל, בקשה לחידוש התובענה בתיק המקורי שההליך בו הופסק. ככל שבתובענה החדשה נשמרת זיקה להליך שהופסק, הרי שמקורה בהחלטת ההפסקה ובכפוף למה שנאמר בה. אף תקנה 155 לתקנות מדברת על "תובענה חדשה" ולא על "חידוש תובענה" ועולה ממנה כי לאחר שמופסקת תובענה יש להגיש "תובענה חדשה". מכאן, שככלל, הגשת תובענה חדשה באותה העילה, לאחר הפסקת קודמתה, כרוכה בתשלום אגרה, כל עוד לא קיים או לא ניתן פטור מתשלומה על יסוד הוראה בדין המורה על מתן פטור כאמור או מאפשרת זאת.

מכאן, שכאשר בית משפט יוזם הפסקת תובענה ומחליט להפסיקה ללא הסכמת התובע לכך, עליו להיות מודע לכך שמהלך זה עלול לגרור אחריו תשלום אגרה נוספת על-ידי התובע. במקרה דנן בית משפט השלום "פטר" את המשיב מלשלם אגרה בתובענה החדשה, אך לא ברור מה היה מקור הסמכות לעשות כן (כאמור, בסופו של דבר המשיב בחר לשלם את האגרה בגין התביעה החדשה). בית משפט השלום אף נקט בלשון "חידוש התביעה", ממנה משתמע כי התביעה המקורית "תחודש", תוקם לתחייה, ולא היא, כאמור לעיל.