ה"פ 12884-01-14 אונגר ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח'

מורכבות התיק והבעייתיות העולה מעיון בטיעונים השטוחים בסיכומים, מצריכים נקיטת צעדים דיוניים, מעט לא שיגרתיים, טרם מתן פסק הדין, אך, כמתחייב, לטעמי, בנסיבות.

המתווה המסתמן, בעיני, לפסיקה שתינתן, ובלי להיכנס להנמקות, בשלב זה, יהא, ככל הנראה, כזה שבבסיסו היעתרות, בווריאציה כזו או אחרת, להמ"פ ולליבת הסעדים שהתבקשו בה.

העקרונות, שככל הנראה, יבוסס עליהם פסה"ד (וזאת – אף בזהירות המתחייבת מכך, שלעת הזו, כמובן, טרם ניתן הפסק, ובאשר תוצרי יישום החלטתי זו בהחלט יכול שישפיעו על תכניו), יהיו כדלקמן:

1.למשיבים וייס אין זכויות בשתי דירות. דירתם "הנכונה" היא זו שבה הם מתגוררים, ואילו "דירת הפתרון", שבה מתגוררים המבקשים אונגר – היא שלהם.

2.אין הצדקה לשמיטת הבטוחה הקניינית מידי בנק מזרחי. הפתרון הנכון והצודק, הוא, בסופו של יום, על דרך העתקת המשכון לדירת וייס "הנכונה", ומירוק זכויות אונגר בדירתם מעולו של המשכון, שנועד להבטיח את התחייבויות וייס כלפי הבנק, ובכך - לאפשר עיגון זכויות אונגר בדירתם, כשהן "נקיות" מהיבט זה.

3.אין לאתר, אצל הבנק, אחריות כזו ל"תאונה המשפטית" או תרומה להיווצרה, או אף חוסר תום לב, אשר יצדיק, באיזון הכולל, גריעה משמעותית מזכויותיו וחשיפתו לפער, שלא נלקח בחשבון במקור, לעת מתן ההלוואה לוייס, בין גובה החוב המובטח, לבין שווי הבטוחה הקניינית ואפשרות מימושה.

מהעקרונות האמורים עולה, שהכרעה שיפוטית מושכלת ברוח זו, נשענת על הנחה שלפיה שווי דירת וייס, שאליה יש להעתיק את המשכון, והיתכנות מימוש המשכון, לפי הצורך, דומים מאוד, אם לא זהים, לנתונים הקיימים לגבי דירת אונגר, שעליה רובץ השיעבוד כעת.

ככל שניתן להבין, הגעה לפתרון מוסכם ופשרתי ברוח זו, בשעתו, לא הסתייע, משום שלא ניתן היה לבנק לוודא, באמצעות שמאות מטעמו, או כיוצא בכך, את תאימות דירת וייס, בבניין 4, לשמש כבטוחה חלופית, אם יוסר המשכון מדירת אונגר בבניין 2 (ראה פסקה 11, עמ' 6 לסיכומי עו"ד דנן).

ברם, אותו בירור יכול שיהיה חיוני גם לצורך השיקולים והאיזונים שלעת מתן פסה"ד כעת, ולצורך יישום מושכל של העקרונות דלעיל. אם לא כן, אפשר שההכרעה השיפוטית, ככל שתהלך במתווה דלעיל, תגרע מזכויות הבנק ותפגע בו, מקום שבו נמצא, מהיבטי הפסק ונימוקיו, שאין הוא צריך להיפגע.

על כן, את שהצדדים לא הצליחו לבצע בהסכמה, יש מקום להוציא אל הפועל באמצעות צו שיפוטי, וכשלב מקדים להכרעה בתיק.