ה"פ 12224-02-14 עובדיה ואח' נ' עובדיה ואח' - פסקדין
|
ה"פ בית משפט השלום תל אביב-יפו |
12224-02-14
30.10.2014 |
|
בפני השופט: עמית יריב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: 1. גילה עובדיה 2. קרן אדם בע"מ |
משיבים: 1. בן ציון שלמה עובדיה 2. בנק הפועלים 3. בנק מזרחי טפחות בע"מ 4. דאלאס מוצרי נייר בע"מ 5. דיל תעשיות וחומרים בע"מ 6. הראל חברה לביטוח בע"מ 7. מע"מ פתח תקווה |
| החלטה | |
|
לפניי בקשה לסעד הצהרתי, שיקבע כי המיטלטלין המפורטים ברשימה שצורפה כנספח 1 לבקשה, ואשר מצויים בבית המגורים של המבקשת והמשיב 1, ברחוב התמר 23, נווה נאמן, הוד השרון (להלן: "המיטלטלין") הינם בבעלותם המשותפת של המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") ושל המשיב 1, וכי למבקשת יש מחצית מן הזכויות במיטלטלין אלה וכן לקבוע כי המיטלטלין המפורטים ברשימה שצורפה כנספח 2 לבקשה (להלן: "המיטלטלין הנוספים"), ואשר מצויים אף הם באותה הכתובת, שייכים למבקשת 2 (להלן: "החברה"), ועל כן לא ניתן לעקלם בקשר עם חובותיו של המשיב 1.
לבקשה הוגשו שתי תשובות בכתב: המשיב 3 הודיע, כי אין הוא מתנגד לבקשה, בכפוף לכך, שככל שיתבצע פידיון חלקו של המשיב 1 במיטלטלין, יקבל המשיב 3 את חלקו.
המשיב 7 הודיע, כי אין לו התנגדות למבוקש, בכפוף לכך שימונה שמאי מטעם בית המשפט, ובכפוף לכך שתמורת הפידיון תחולק לפי סדר הנשייה.
לדיון הראשון בבקשה, שהתקיים ביום 1.7.2014, התייצבו גם ב"כ המשיבות 4 ו-6, אולם בהיעדר התייצבות של המבקשת וב"כ, ניתן פסק דין – אשר בוטל לאחר מכן, בכפוף לתשלום הוצאות.
ביום 6.10.2014, הגיש המומחה מטעם בית המשפט, השמאי מר יהושע סדן, את חוות דעתו בדבר שווי המיטלטלין, וביום 28.10.2014 התקיים דיון בבקשה.
השאלה המרכזית שהייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים הייתה שאלת בעלותה של החברה במיטלטלין הנוספים. אלא שבעניין זה לא הובא ולו בדל של ראיה שיכול לקשר חלק מן המיטלטלין לבעלותה של החברה. החברה לא הגישה חשבוניות רכישה, תעודות אחריות שהוצאו על שמה או אפילו את דוח המלאי שהוגש לרשויות המס. על כן, אני דוחה את התובענה ככל שהיא נוגעת לחברה.
הפועל היוצא הוא, שאני קובע כי הן המיטלטלין והן המיטלטלין הנוספים – מצויים בבעלות המבקשת והמשיב 1.
אשר למבקשת, בין הצדדים לא הייתה מחלוקת אמיתית על תחולתה של חזקת השיתוף בנכסים, ועל כן אין כל מניעה להצהיר, כי מחצית מן המיטלטלין, וכן מן המיטלטלין הנוספים, הם בבעלות המבקשת, ולא ניתן לעקל אותם בשל חובותיו של המשיב 1.
אשר למחצית הנוספת – זו מצויה בבעלותו של המשיב 1, ועל כן, לכאורה, היא בת-עיקול לשם פירעון חובותיו. אולם המשיבים לא התנגדו לאפשר למבקשת לפדות את חלקו של המשיב 1 במיטלטלין.
פרקטיקה זו של פדיון – הגיונה בצדה. היא חוסכת מן הצדדים כולם הליך של עיקול והוצאה של מיטלטלין, הליך שלא זו בלבד שהוא פולשני ובלתי נעים לחייב ולבני משפחתו, הוא גם גורר עמו הוצאות בשיעור ניכר, אשר לא תמיד ערכם של המיטלטלין מצדיק אותן.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|