ה"פ 1093-05-11 נומיס נ' בן דור - פסקדין

לפני בקשה למתן פסק דין הצהרתי שהסכם פשרה מיום 11.10.04 תקף ועל רשם ההוצל"פ לקבוע על פיו את גובה החוב הפסוק.

עובדות

1.למבקש ולנעמי מוזס ז"ל (להלן: "המנוחה") היתה דירה משותפת בנתניה

(להלן: "הדירה"). בין הצדדים התגלע סכסוך בעקבותיו ניתן ביום 11.4.00 פסק דין בבית משפט לענייני משפחה, לפיו המבקש חוייב לשלם לבתה של המנוחה, גב' רני בן דור (להלן: "בן דור") סך של 15,960 $ על פי השער היציג ביום התשלום ובתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪. הסכום בו חוייב המבקש מקורו בדמי שכירות אשר גבה. המבקש הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי על פסק הדין ובעקבות פסק דין שניתן ביום 11.4.02, הופחת סכום החיוב והועמד על 15,000 ₪ בתוספת 6,340$ (נספחים א-ג לתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה). עוד לפני קבלת פסק הדין בערעור, הזדרז המשיב ופתח תיק הוצל"פ לצורך גביית החוב (תיק מס' 01-50877-00-8 להלן: "תיק ההוצל"פ").

2.במועד כלשהוא (לאחר פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי) חתמו הצדדים באמצעות באי כוחם על מסמך הבנות בקשר לתיק ההוצל"פ. מטעם המבקש חתם עו"ד אריאלי ומטעם המשיב עו"ד יעקב קהאן. על פי סעיף ג לחוזה הוסכם על ידי הצדדים כי החוב בתיק ההוצל"פ יעמוד על סך 38,000 ₪, כאשר עניין זה ייבדק על ידי עו"ד אריאלי ולאחר שב"כ המשיב עו"ד קהאן ימציא את השגותיו. על פי סעיף ד לחוזה הוסכם כי במסגרת המכירה ישולם מעבר לחוב בתיק ההוצל"פ סך של 4,560$ וזאת לסילוק כל דרישות יורשי המנוחה בקשר לדירה. סעיפים א-ג לחוזה מתייחסים למכירת הדירה ולהפקדת התקבולים בחשבון נאמנות (להלן: "החוזה", נספח א לתצהיר התובע) .

3.ביום 11.10.04, שיגר ב"כ המשיב, עו"ד קהאן, מכתב לב"כ המבקש כי בהתאם להסכמות הצדדים יתרת החוב בתיק ההוצל"פ תועמד על סך 25,000 ₪ ובהתייחס לדירה סוכם כי ב"כ המבקש יפעל לקבל הצעות מחיר לצורך מכירתה, אותם יעביר אליו (להלן: "המכתב", נספח ב לתצהיר התובע).

4.הדירה נמכרה ביום 23.12.09.

5.ביום 28.11.10 הגיש המבקש בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ, שכן הצדדים הסכימו שסכום החוב הסופי יועמד על 25,000 ₪ וזה ייגבה מפדיון מכירת הדירה. בהחלטה מיום 12.1.11 קבע ראש ההוצל"פ שמדובר בבקשה בטענת "פרעתי", אותה יש להגיש כדבעי תוך 10 ימים ממועד המצאת הבקשה למשיב. המבקש לא פעל בהתאם להחלטה הנ"ל, אלא הגיש בקשה נוספת לסגירת תיק ההוצל"פ וביטול כל הליכי ההוצל"פ שננקטו במסגרתו. לבקשה זו הגיב המשיב וביום 11.4.11 קבע ראש ההוצל"פ שיש לפנות בבקשה למתן פסק דין הצהרתי בכל הנוגע לתוקפו של ההסכם השנוי במחלוקת.

6.בעקבות דיון שהתקיים לפניי ביום 17.6.12 הסכימו הצדדים שהתיק ייקבע לתזכורת פנימית על מנת שהמבקש יחזור ויעלה את טענת "פרעתי" במסגרת הליכי ההוצל"פ. המבקש עשה כן, אך ראש ההוצל"פ קבע שאין לו סמכות לדון בטענות הצדדים בנוגע לתוקפו של הסכם ההבנות והמכתב.

7.אקדים ואומר, שרוב רובה של הבקשה שלפניי מתייחס לטענה שלמשיב לא היתה זכות לפעול בתיק ההוצל"פ מכח המחאת זכות שבן דור נתנה לו. המבקש חזר בו מטענה זו (פרוט מיום 19.5.15 עמ' 12, שו' 5) ואף זנח אותה בסיכומיו (ע"א 172/89 סלע חב' לביטוח נגד סולל בונה בע"מ, מז(1), 311). משכך, נותרה לדיון רק בקשתו החלופית בהמרצת הפתיחה, להצהיר שהמכתב תקף ועל ראש ההוצל"פ לקבוע על פיו את גובה החוב הפסוק.