ה"פ 10849-06-15 - פסקדין

1. בקשת המשיבה 1 – מ.ר. ריבל בע"מ, לסילוק המרצת הפתיחה על הסף ולחלופין העברתה להליך סדר דין רגיל, וכן להורות לב"כ המבקשים להציג את יפויי הכח של המבקשים בתובענה זו.

2. המבקשים הינם בעלי הזכויות בפרויקט בידוע בשם "משכנות האומה" בירושלים, הכולל שמונה בנינים. המשיבה 1 הינה חברת ניהול, לה הומחו זכויות שירותי הניהול והתחזוקה מיזמית הפרויקט, המשיבה 2 – ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ (להלן: "המבקשים", "המשיבה" ו"הפרויקט" בהתאמה).

3. רקע הבקשות הינה תובענה בה מתבקשת הצהרה, כי כל הזכויות שיש או שהיו למשיבה כחברה למתן שירותי ניהול לפרויקט פקעו או הסתיימו והיא אינה רשאית לספק למבקשים או למי מהם, או לפרויקט "משכנות האומה" שירותי ניהול או תחזוקה. כן מבוקש להצהיר כי הסכם הניהול שנחתם במעמד חתימת חוזי המכר והיווה נספח לחוזי המכר בין המשיבה 2 לכל דייר, החל ביום 10.4.2012 והסתיים ביחס לכל דיירי הפרוייקט ו/או ביחס למבקשים, ביום 10.4.2015. לבסוף מבוקש להצהיר כי המשיבה אינה זכאית ואינה רשאית להמשיך לשהות ו/או לכפות על המבקשים שירותי ניהול ו/או אילו שירותים מכל מין וסוג שהוא, ומשלא נעתרה המשיבה לדרישת המבקשים שלא להעניק להם שירותים והמשיכה במתן השירותים, עשתה כן בגדר מתנדבת הכופה עצמה על מקבלי השירות ובשל כך אינה זכאית לקבל תשלום.

במסגרת דיון שנערך לפני ביום 6.10.15 ועל רקע אישור המשיבה כי קיבלה על עצמה את כלל החובות והזכויות של המשיבה 2 – נמחקה התובענה כנגד האחרונה.

4. תמצית טיעוני המשיבה בבקשתה היא, כי על אף רישומם של 152 דיירים מבקשים (מתוך 262 דירות), הרי שהמצב בפועל הוא שב"כ המבקשים מייצג את מיעוטם בלבד, כשדיירים רבים כולל חלק מן הדיירים הרשומים כמבקשים בהמרצת הפתיחה הודיעו למשיבה כי אינם מעוניינים בהפסקת שירותיה, וחלקם אף טענו שהוחתמו על מסמכים שמשמעותם אינה ברורה להם. למרות דרישת ב"כ המשיבה, מסרב ב"כ המבקשים להציג את יפויי הכח.

באשר לסדר הדין טוען ב"כ המשיבה, כי אין המדובר בסוגיה משפטית גרידא אלא בשאלה עובדתית והיא האם רוב הדיירים אכן מבקשים להחליף את חברת הניהול אם לאו. השאלה האמורה טעונה, כך לפי טענת ב"כ המשיבה, בירור עובדתי משמעותי, שלא ניתן לעשותו במסגרת המרצת הפתיחה. כן טוען ב"כ המשיבה, כי הסעד "האמיתי" המבוקש במסגרת התובענה אינו סעד הצהרתי גרידא, אלא הוא סילוק יד וצו מניעה קבוע ועל כן, אין מקום לפיצול הדיון ויש לתבוע את הסעד האופרטיבי האמיתי במסגרת הראויה לכך – הינו תובענה בסדר דין רגיל.

במסגרת הדיון שנערך במעמד הצדדים הוסיף ב"כ המשיבה וטען, כי יש לצרף את כלל הדיירים בפרויקט, שכן עלולים הם להפגע מההחלטה שתנתן, בין אם תתקבל התובענה ובין אם תדחה.

5. תמצית תשובת ב"כ הדיירים היא, כי המדובר במערכת לחצים כבדה המופעלת מצד המשיבה על הדיירים, אשר אינם מחויבים עוד לחוזה עימה, ובכלל זה, זולת התקשרויות טלפוניות ולחצים נוספים, הוגשו גם תביעות כספיות נגדם הקבועות לדיון לפני המפקח על בתים משותפים. במסגרת זו עושה המשיבה כל שניתן על מנת "למשוך זמן" ולהשהות את ההליך כאן, ואף עשתה דין לעצמה ולא הגישה כתב תשובה, בלא שקיבלה רשות לכך, והעדיפה הגשת בקשות מקדמיות כמפורט לעיל.

לגופו של עניין טוען ב"כ המבקשים, כי המדובר בשאלה משפטית קצרה וממוקדת המתאימה לאופי ההליך דנן ואין מדובר בכל סעד שהוא מעבר לסעדים ההצהרתיים המתבקשים.

באשר לצירוף כלל הדיירים טוען ב"כ המבקשים, כי המדובר במהלך מורכב אשר יצריך זמן ניכר, וראוי להורות על פרסום כללי בכל הבניינים המזמין את הדיירים לעיין במסמכי התובענה ולגבש עמדתם.