ה"ט 9187-10-16 אלגאלי נ' אוחנה ואח'

לפניי בקשה לביטול הוצאות בהם חויב המבקש בהחלטתי מיום 27.10.16.

ביום 9.10.16 המבקש הגיש בקשה למניעת הטרדה מאיימת בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב – 2001. בעקבות הבקשה ניתן ביום 9.10.16 צו זמני למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבים, ונקבע דיון בבקשה ליום 27.10.16 במעמד הצדדים.

בתאריך 26.10.16 שיגר המבקש הודעה לתיק בית המשפט, לפיה לאחר התייעצות עם עורך דין, הבין כי הבקשה איננה תואמת את מבוקשו והוא מבקש לבטלה ולבטל את מועד הדיון.

הבקשה הובאה לעיוני במעמד הדיון הקבוע ליום 27.10.16. הדיון התקיים בנוכחות המשיבים ובאת כוחם אשר התייצבו לדיון. המבקש לא המציא למשיבים העתק בקשתו לביטול מועד הדיון. במעמד הדיון הוריתי על מחיקת הבקשה למניעת הטרדה מאיימת וחייבתי את המבקש בהוצאות המשיבים על סך 500 ₪.

בתאריך 31.10.16 הגיש המבקש בקשה לביטול ההוצאות שנפסקו נגדו בטענה כי הוא אדם פרטי ולא ידע כי חלה עליו החובה להתייצב לדיון וסבר כי ניתן להסתפק בהודעה ששלח לתיק בית המשפט.

בתאריך 29.11.16 המשיבים הגישו תגובה לבקשה וטענו כי יש להורות על דחייתה. לטענת המשיבים - המבקש פעל בחוסר תום לב עת הגיש את בקשתו למניעת הטרדה מאיימת, הטריח אותם להגיע לדיון ולהזמין שירותי עורך דין ובזבז זמן יקר כאשר נאלצו לבטל יום עבודה לצורך התייצבות לדיון. המשיבים ביקשו כי בית המשפט יחייב את המבקש בהוצאות בקשות זו אשר הטריחה אותם ליתן תשובה נוספת בשנית.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה ובתגובת המשיבים, אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקש הגיש את בקשתו למניעת הטרדה מאיימת תוך שהוא מציין כי בעקבות סכסוך בינו לבין המשיבים בעניין כביש מעבר - הם איימו על חייו. בעקבות הגשת הבקשה, אשר מעלה טיעונים קשים נגד המשיבים, הורה בית המשפט על מתן צו נגדם במעמד צד אחד והם הוזמנו לדיון בפניי.

המבקש בחר להמתין כשבועיים לאחר מועד מתן הצו, ויום לפני הדיון הקבוע , ואז להודיע כי הבקשה איננה משרתת את מטרתו וזאת מבלי שטרח לשלוח הודעה על בקשתו למשיבים או לברר מול מזכירות בית המשפט אם ניתנה החלטה בבקשתו.