ה"ט 62739-11-14 עיריית פתח תקווה נ' לייבל

בפני בקשה למתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

המבקשת הגישה את הבקשה בשם העובדת הסוציאלית המשמשת כפקידת סעד לחוק הנוער, קרן רונן איפרגן, שהינה עובדת מחלקת הרווחה בעיריה (להלן: העו"ס).

העו"ס נותנת, במסגרת תפקידה, דו"חות וחוות דעת לבית המשפט בעניין טיפול והגנה על בני נוער וקטינים בעיר פ"ת, וחוות דעתה מוגשות לבית המשפט בהליכים שונים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה). בין היתר, נדרשת העו"ס לחוות דעתה בנושאים הרגישים של הקשרים בין הורים לילדיהם הקטינים, מגורי הקטינים בבית ההורים או מי מהם, הוצאה ממשמורת ההורים למסגרת פנימייתית וכו'.

הבקשה הוגשה על רקע מסע תעמולה שמנהל המשיב, המציג עצמו כעיתונאי ופעיל חברתי, ואשר מפרסומיו עולה כי הוא עצמו "מנותק מבנותיו" כהגדרתו, עקב החלטה שיפוטית בהליך בו היתה, ככל הנראה, מעורבות מקצועית לעו"ס. המשיב הקים קבוצת פייסבוק הנקראת "הורים שכולים לילדים חיים", אשר חבריה תומכים ומעורבים בפעילותו.

במסגרת פעילותו, הפיץ המשיב כרוזים (פליירים) בשכונת מגוריה של העו"ס, בהם השמיץ אותה כ"בעלת התמחות בניתוק הורים מילדיהם", "מסתתרת מאחורי הדלתיים הסגורות של בתי המשפט וחושבת שפשעיה לא יצאו לאור", "אני אב שכול לילדות חיות – הילדות שלי אינן בזרועותי האוהבות והכל כפי הנראה בגלל סחר בילדים, רשעות, אטימות ורוע לב של משרד הרווחה ושל קרן רונן בפרט", "אחרי שקרן רונן תנתק אתכם מילדיכם אתם לא תקבלו אותם חזרה לעולם כי מערכת המשפט מכסה על פשעיה".

המשיב גם ערך שתי הפגנות מתחת לביתה של העו"ס בשעות הערב והלילה, בהן קרא באמצעות מגפון קריאות לתושבי השכונה להזהר ולהתרחק ממנה בהיותה "חוטפת ילדים", "פושעת בחסות החוק", "שיכורת כח", "מנתקת ילדים מהוריהם". כמו כן פרסם המשיב פרסומים שונים באינטרנט, בהם נראים הכרוזים שכתב ומצולמות ההפגנות בהן הוא מדבר בגנותה של העו"ס ומעודד אנשים להפגין מול ביתה, תוך ציון כתובת מגוריה והעובדה כי יש לה ילדים משלה.

העו"ס העידה כי פעולות אלה גורמות לה הטרדה ולחץ נפשי, וכי גם ילדיה מאויימים וחוששים לצאת מהבית בעטיו של מסע ההכפשות שמנהל המשיב נגדה בשכונת מגוריה.

המשיב אינו כופר במעשים המיוחסים לו, המתועדים הן בשני סרטונים שצולמו ככל הנראה ע"י מי מטעם המשיב ופורסמו לרבים באינטרנט, הן בהפצת הפליירים והן בפרסומים באינטרנט. המשיב טוען כי אין במילים שהשמיע בקול או פרסם בדפוס ובאינטרנט משום הטרדה מאיימת, אלא ביקורת ומחאה מותרת. לטענתו, מעשיו והתבטאויותיו הינם לגיטימיים וחוסים תחת המטריה של זכויות היסוד של חופש הביטוי וחופש ההפגנה. המשיב טוען כי הוא פעיל ציבור המעלה על נס את זעקתם של הורים רבים שנותקו מילדיהם עקב החלטות בתי המשפט שניתנו על סמך חוות דעת של העו"ס, ועובדות סוציאליות אחרות. המשיב מפנה לפסיקה לפיה מותרת ההפגנה גם מול ביתו של עובד הציבור, ולאו דווקא מול מקום עבודתו.

לאחר שצפיתי בסרטונים המתעדים את ההפגנות הקולניות שערך המשיב, תוך שימוש במגפון בשעת לילה בשכונת מגורים שקטה, קראתי את תוכנם של הכרוזים שהפיץ בשכונת מגוריה של העו"ס, ואת הביטויים בהם השתמש בפרסומים באינטרנט, אני קובעת כי המשיב יצר במעשיו הטרדה מאיימת כלפי העו"ס ובני משפחתה, אותם בא החוק למניעת הטרדה מאיימת למנוע.