ה"ט 43601-05-16 א' נ' א'

בפני בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001. הבקשה הוגשה ע"י המבקשת ביום 22.05.16, כנגד המשיב, שהוא גיסה.

בבקשה טענה המבקשת, כי המשיב מטריד אותה, ניגש אליה בניגוד לצו קודם, קילל אותה ובייש אותה ליד בני ביתה בחגיגת המימונה שנערכה בבית גיסתה, בגין ארוע זה אף הגישה תלונה במשטרה.

בדיון שהתקיים באותו היום במעמד צד אחד בפני כב' השופטת רות שפילברג – כהן, לאחר שהתברר כי נגד המשיב עמד צו שניתן בה"ט 45178-05-15 (שניתן ע"י כב' השופט ארנון קימלמן), ואשר עדיין היה בתוקף, ניתן צו במעמד צד אחד שפרטיו זהים לצו שעמד לפקוע, עד קיום דיון במעמד שני הצדדים שנקבע בפניי ליום 25.05.16.

ביום 25.05.16 הוארך הצו שניתן למשך 6 חודשים, וזאת בהעדר התייצבות מטעם המשיב.

לאחר שהמשיב הודיע כי לא קיבל את הזימון לדיון, הוריתי על קיום דיון במעמד הצדדים, להיום – 28.07.16.

המשיב הגיש תגובה מפורטת לבקשה, תיאר בפרוטרוט אירועים שונים במשפחה (אשר מרביתם היו מושא להליכים משפטיים אחרים), וציין כי גיסתו נוקטת כלפיו בהליכי סרק על מנת לפגוע בשמו הטוב. כן ציין כי אחרי שנים בהם המשפחה נזקקה לו ולכספו, הם מתנהגים כלפיו בכפיות טובה בהתעלמות ובהתנכרות ואילו הוא מצידו גזר על עצמו בדידות קשה הרחק מבני משפחתו, עד שיעלה בידו להקים משפחה משלו . כן ציין שהוא היה קצין מבצעי במג"ב והינו בוגר תואר ראשון במשפטים בהצטיינות.

המבקשת מצידה הגישה תגובה בה טענה כי המשיב היה מודע היטב לצו שניתן נגדו והוא מפר מעת לעת צו הרחקה שיפוטי, וכי כל רצונו בביטול הצו הינו על מנת להתמחות בלימודי משפטים. המבקשת ציינה כי כל רצונה לחיות בביתה בשלום דבר שאינו מתאפשר בשל התנהגות המשיב אשר פועל בשיטתיות על מנת להרע לה לבני ביתה.

במהלך הדיון היום ציינה המבקשת כי אינה יכולה לנהל חיים תקינים בביתה, בנותיה מפחדות מהמשיב, ציינה שאחד עשר אחיו של המשיב אינם מדברים עימו, והוא ממרר לכולם את החיים.

המשיב מצידו חזר ופרט את טענותיו באריכות. טען כי המבקשת הינה "גיסה מרשעת שמרכלת שקרים" ומסיתה נגדו את כל המשפחה, בניגוד גמור לחינוך שקיבלו מהוריו ז"ל. המשיב הכחיש את הטענות נגדו, ולאורך כל הדיון צעק על המבקשת, העליב אותה ולאחר שהוזהר שלא להתפרץ בצעקות לדברי המבקשת אחרת יוצא מאולם בית המשפט, המשיך לצעוק עליה ולהעליבה עד שהורחק מהדיון.