ה"ט 41243-04-15 מ' נ' ג'-נ'

בפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

ביום 26.4.15 ניתן צו במעמד צד אחד על ידי כב' השופטת בנר וביום 3.5.15 התקיים בפניי דיון במעמד שני הצדדים.

במעמד הדיון העידו בפניי המבקשת, בעלה של המבקשת, המשיבה ועדה מטעם המשיבה.

בבקשה טוענת המבקשת כי ביום 23.4.15 תקפה אותה המשיבה על רקע ויכוח שהתעורר בקשר לבתה של המבקשת בשעת המתנה בתור למתקן שעשועים וגרמה לה לשבר באצבעה. עוד נטען כי לאחר התקיפה המתוארת איימה המשיבה על המבקשת באומרה לה : "חכי חכי זה עוד כלום אני כבר אטפל בך". עוד נטען כי לאחר האירוע פרסמה המשיבה ברשת החברתית "פייסבוק" תכנים שקריים על פי הטענה הקשורים במבקשת ובבני משפחתה.

מטעם המבקשת העיד גם בעלה.

המשיבה טענה כי המבקשת היא שתקפה אותה באירוע הנטען וכי השבר באצבעה של המבקשת, אם נגרם, נגרם עקב כך או בנסיבות אחרות. עוד אישרה ביצוע פרסומים ברשת החברתית אך זאת לטענתה על מנת לברר מי היא המבקשת ותו לא.

מטעם המשיבה העידה עדה נוספת שעמדה בסמוך למקום.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי טיעוני הצדדים והעדים מטעמם - שוכנעתי כי בנסיבות העניין זה יש מקום למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

הנימוקים יובאו בצורה תמציתית.

חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב 2001 - המסגרת המשפטית

החוק למניעת הטרדה מאיימת נחקק בשנת 2001, מספר שנים לאחר חקיקת חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"ב – 1991 ובמידה רבה - בעקבותיו. מדברי ההסבר לחוק עולה כי נחקק, בין היתר, עקב צורך להגן מפני הטרדה מאיימת גם כאשר זו אינה במסגרת יחסי משפחה או זוגיות. ברקע עמד הנתון כי האוכלוסייה העיקרית שתידרש לאכיפתו של חוק זה הן נשים המוטרדות על רקע סיומה של מערכת יחסים או סירובן לפתוח במערכת יחסים שכזו עם המטריד.

בפועל, במהלך השנים ממועד חקיקת החוק ועד היום התרחב באופן ניכר השימוש בו.

מהפסיקה הענפה שכבר קיימת ניתן לראות כי הוא הורחב, בין היתר, לסכסוכי שכנים, סכסוכים כספיים שגררו עמם הטרדה מאיימת, איומים כלפי אנשי ציבור ומניעת הפגנות בסמוך לבתיהם הפרטיים וליישומים נוספים.