ה"ט 38273-08-14 חנוך נ' סקיאן,ה"ט 34587-08-14 סגיאן נ' חנוך

1) ענייננו בשתי בקשות למתן צווים למניעת הטרדה מאיימת, על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. הבקשה הראשונה [ה"ט 34587-08-14] הוגשה על-ידי מר מסעוד סגיאן (להלן: "מר סגיאן") נגד מר יגאל חנוך (להלן: "מר חנוך") (להלן: "ההליך הראשון"). הבקשה השנייה [ה"ט 38273-08-14] הוגשה על-ידי מר חנוך נגד בנו של מר סגיאן, מר גולן סקיאן (להלן: "מר סקיאן") (להלן: "ההליך השני").

2) עם פתיחת ההליך הראשון ביום 24.8.14 התקיים דיון במעמד צד אחד בלבד, מר סגיאן, ובתום הדיון הורה בית המשפט (כב' השופטת מיכל שרביט) ליתן צו האוסר על מר חנוך להטריד בכל דרך את המבקש ואת העובדים בחנות שבבעלותו בה מתבצע שיפוץ (להלן: "החנות"). דיון במעמד שני הצדדים נקבע ליום 27.8.14. עם פתיחת ההליך השני ביום 26.8.14 התקיים דיון במעמד צד אחד בלבד, מר חנוך, ולנוכח הדיון הקבוע בהליך הראשון, הורה בית המשפט (כב' השופטת מיכל שרביט) על קביעת מועד הדיון בהליך זה יחד עם מועד הדיון בהליך הראשון. לא ניתן צו ארעי במעמד צד אחד. ביום 27.8.14, לפי החלטת בית המשפט, שני ההליכים הועברו להמשך שמיעתם לפני מותב חדש זאת מהטעם שצוין בהחלטה.

שני ההליכים הועברו להמשך שמיעתם לפניי. הדיון התקיים ביום 27.8.14.

3)לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מדבריהם במהלך הדיון לפניי במעמד כל הצדדים, נחה דעתי כי מדובר בסכסוך שכנים על רקע אזרחי גרידא. ממכלול החומר שהונח לפניי, עולה כי מר סגיאן מתגורר בדירה בבניין בו שוכן גם מר חנוך, אשר עומד גם בראש ועד הבית. עוד עולה כי בבעלות מר סגיאן נכסים נוספים באותו בניין לרבות חנות אשר מיועדת להשכרה לחברת דואר ישראל וכיום היא מצויה כאמור, בתהליך שיפוצים לצורך התאמתה לשמש סניף דואר.

עוד עלה בדיון לפניי כי קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לגלישה - או כלשון המבקש בה"ט 38273-08-14 "פלישה" - של עבודות השיפוצים האמורות לשטחים שברכוש המשותף, כך למשל: התקנת בור ניקוז לשימוש החנות האמורה בשטח המשותף והקצאת חניה המיועדת לבניין לשימוש סניף הדואר. בעוד מר סגיאן טוען כי העבודות המבוצעות על-ידי קבלן חברת הדואר נעשות לפי תוכניות מאושרות וכדין, מר חנוך טוען כי אין להתיר שימוש וגלישה של עבודות הללו לשטח הרכוש המשותף שבבעלות כלל דיירי הבניין.

4)מר סגיאן טוען בבקשתו בין השאר, כי מר חנוך מטריד אותו ואת הפועלים שמבצעים את עבודות השיפוצים . בדיון לפניי אישרו מר סגיאן וגם בנו, כי מר חנוך אינו מאיים עליהם אך "מפריע" להתנהלות עבודות השיפוצים [שורה 6, עמוד 5 בפרוטוקול]. בהקשר זה נזכיר כי הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת לא הוגשה על-ידי קבלן העבודות או מי מהפועלים אלא על-ידי המבקש בלבד. מר חנוך טוען בבקשתו בין השאר, כי מר סקיאן ואביו איימו עליו ברצח מספר פעמים. בדיון לפניי נטען על-די מר סקיאן כי נושא האיום ברצח נחקר במשטרה והתיק נסגר [שורות 14-16, עמוד 5 בפרוטוקול]. יש לציין כי בהקשר אחרון זה, צירף מר חנוך שני אישורים בדבר הגשת שתי תלונות במשטרת ישראל, תלונה ראשונה מיום 9.4.14 ותלונה שנייה מיום 26.7.14.

5) לאחר עיון במכלול החומר שהונח לפניי, לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי כאמור כי מדובר בסכסוך אזרחי גרידא, אשר הביא לעתים לחיכוכים ביניהם ולהתלהטות הרוחות, במיוחד מצד משפחת סקיאן, כפי שנשמעו הדברים בהקלטה שהושמעה במהלך הדיון וכן כפי שהדברים עולים מתמליל ההקלטה שהוצג במעמד הדיון. עם זאת, דומה כי בנסיבות אלו, כי אין הפתרונים לגרעין הסכסוך כגון-דא במסגרת הסמכויות שבחוק מניעת הטרדה מאיימת. דומני כי בשעה שמי מדיירי הבניין, מקל וחומר ועד הבית, סבור כי מתבצעות עבודות ברכוש המשותף, זאת שלא כדין וללא רשות, שמורות לו מלוא הזכויות לעמוד על המשמר ולנקוט בכל ההליכים המשפטיים המתאימים, בין אם מדובר בהליכים לפני רשויות התכנון ובין אם מדובר בהליכים משפטיים לפני הערכאה המשפטית המוסמכת, וזאת לבירור הזכויות בהקשרים אלה, זכויות בקניין הפרטי של המבקש אל מול זכויות דיירי הבניין ברכוש המשותף.

בכל מקרה, לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם, לא התרשמתי כי מתקיימות עילות של ממש למתן צווים מכוח חוק מניעה הטרדה מאיימת. בהקשר זה, אעיר כי טוב ינהגו השכנים אם יפתרו מחלוקות שביניהם, ככל שאלו תעלנה בעתיד, ברוח טובה ובכבוד הדדי, כאשר ברי כי אין צד רשאי להטריד או לאיים על הצד האחר. מובהר גם כי לכל צד מבין שני הצדדים שמורה לו הזכות המלאה לברר ולמצות את זכויותיו - ככל שלדידו אלו נפגעו - לפני גורמי האכיפה המוסמכים לכך וחזקה כי הגורמים האמורים הנוגעים בדבר יבררו את התלונות או הפניות המועברות אליהם באופן ענייני ותוך זמן סביר.