ה"ט 29230-03-15 משה נ' ת'ורג'מן

1) ענייננו בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק"), שהגיש המבקש נגד המשיבה ובנה.

2) עם הגשת הבקשה ביום 13.3.15 התקיים דיון לפניי במעמד צד אחד, ובתום הדיון, לאחר עיון בבקשה ושמיעת דברי המבקש, ניתן צו במעמד צד אחד האוסר על המשיבה, או מי מטעמה, לאיים, להטריד, לפגוע בפרטיותו או בשלוות חייו של המבקש. כמו כן, נאסר על המשיבה, או מי מטעמה, ליצור קשר כלשהו עם המבקש, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף. דיון במעמד שני הצדדים נקבע ליום 16.3.15.

3)לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון לפניי, לאחר שהתרשמתי מדבריהם ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, נחה דעתי כי בדין לדחות את הבקשה ולבטל את הצו שניתן במעמד צד אחד ביום 13.3.15, זאת שכן, מהתרשמותי לפי התמונה הכוללת שהונחה לפניי, מדובר בסכסוך שכנים על רקע אזרחי, בין השאר ובעיקר, נוכח מחלוקות ביניהם לעניין בניית גדר על-ידי המבקש שמפרידה בין בתיהם, כאשר קיימת מחלוקת באם מדובר בבניה חוקית. המשיבה טוענת כי אין, ולא היה, לה כל קשר ישיר עם המבקש וכי נאלצה להזמין משטרה עקב עבודות הבניה שביצע. המשיבה טוענת כי המבקש דחף אותה והפיל אותה. המבקש מכחיש טענה זו של המשיבה וטוען כי הוא מאוים.

4) דומה בנסיבות אלו, כי אין הפתרונים לסכסוך כגון-דא במסגרת הסמכויות שבחוק מניעת הטרדה מאיימת. בהקשר זה יש לציין כי לפי התרשמותי מדברי הצדדים, טוב ינהגו השכנים אם יפתרו מחלוקות שביניהם, בהבנות, ברוח טובה ובכבוד הדדי, וככל שקיים קושי בקיום שיח ישיר ביניהם, מוטב אם ישקלו את יצירת הקשר ביניהם, ככל שהדבר נדרש, באמצעות צד שלישי שמקובל על שניהם.

5) חרף המסקנה אליה הגעתי, אוסיף גם כי לאחר ששמעתי את הצדדים ואת טיעוניהם ההדדיים במהלך הדיון - הרי שני הצדדים מוזהרים, ומובהר למען הסר ספק, כי אין צד רשאי להטריד את הצד האחר, ולא רק. על כל צד-שכן לכבד את יחסי השכנות ולא לפגוע בשלוות החיים או בפרטיות של שכנו.

6) אשר על כן, מהטעמים שפורטו לעיל ובכפוף לאמור בסעיף 5 לעיל, הבקשה נדחית והצו הארעי מיום 13.3.15 - מבוטל.

המזכירות - להמציא החלטתי זו לצדדים בדרך המקובלת.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ה, 22 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.