ה"ט 21851-07-16 סיאני נ' מזרחי

מונחת לפניי בקשה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

עם הגשת הבקשה ביום 11.7.2016 התקיים דיון במעמד צד אחד ובתום הדיון הוחלט על קיום דיון במעמד שני הצדדים. המשיבה לא התייצבה לדיון מיום 14.7.2016 וגם לא לדיון מיום 19.7.2016. בעלה של המשיבה התייצב לדיון ביום 19.7.2016 וטען בן השאר, כי המשיבה לא יכולה להתייצב זאת מסיבות רפואיות וכי הוא מוסמך לדבר בשמה [שימת הלב בין השאר, גם לדברי בעלה של המשיבה בשורות 21-19, בעמוד 6 בפרוטוקול].

ממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את המבקשת ואת בעלה של המשיבה, עולה כי ברקע מערכת היחסים בין הצדדים, קיים חוסר שביעות רצון של המשיבה מטיפול שיער שקיבלה אצל המבקשת.

המבקשת טוענת בין השאר, כי המשיבה הטרידה אותה בביתה, בטלפון וכן פגעה בשמה הטוב באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות. בעלה של המשיבה מכחיש את טענות המבקשת וטוען כי המבקשת גרמה נזק בלתי הפיך לשיער של המשיבה וכי זכותה של המשיבה לשוב למבקשת ולהתלונן לפניה על הטיפול האמור.

מדברי המבקשת בדיון מיום 19.7.2016 ניתן היה להתרשם כי עיקר ההטרדה שמייחסת למשיבה הוא פרסום או פרסומים ברשתות החברתיות אודות טיפול השיער שהעניקה למשיבה. כמו כן, טוענת המבקשת כי המשיבה הגיעה לביתה, קיללה אותה ואיימה עליה.