החלטה בבקשה לביטול צו איסור החזקת נשק

1. ביום 11.5.2015, הגישה המשיבה (להלן: "המשיבה" או "האם"), בקשה למתן צו הגנה כנגד המשיב – בנה בן כ-28 שנה (להלן: "המבקש" או "הבן"). הבקשה סומנה ה"ט 19852-05-15. בבקשה נטען כי הבן נוהג לאיים כי יפגע בעצמו ובאחרים באמצעות האקדח שהוא נושא במסגרת עבודתו כמאבטח, נוהג באלימות, שותה לשוכרה ובשל כך האם חיה תחת פחד . כן נטען כי החזקה בדירה היא לאם בלבד, על פי רישיון שניתן לה מהכנסייה הארמנית – שהיא בעלת הזכויות בדירה. באותו מועד ניתן צו שאסר על הבן לנהוג באלימות פיזית או מילולית כלפי אימו, להטרידה בכל מקום ובכל דרך, להוציא מיטלטלין מן הדירה, או להחזיק כלי ירייה. הצדדים הופנה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ונקבע דיון בבקשה, במעמד שני הצדדים, ליום 14.5.2015.

2. יחידת הסיוע לא הצליחה ליצור קשר עם הצדדים והמבקש לא התייצב לדיון אליו הוזמן ושהיה ידוע לו עליו לאחר שהמשטרה נטלה ממנו את כלי הירייה שהחזיק באותה עת. לפיכך, ובהעדר המבקש, וכן לאחר שהתברר כי לאחר מתן הצו, תקפה בדירת האם, חברתו של הבן את חברתה של האם שליוותה אותה לקבל את הצו, וכי בשל חשש האם מבנה, היא לא שבה לדירתה – ניתן צו הגנה שאסר על המבקש, בין היתר, להיכנס לדירת המשיבה, לנהוג כלפיה באלימות או להטרידה בכל מקום ובכל דרך. תוקפו של הצו נקצב עד ליום 13.7.2015.

3. ביום 18.5.2015 הגיש המבקש בקשה לביטול הצו. בבקשה נטען כי המבקש לא זומן כדין וטענות המשיבה הן פרי דמיונה בשל מחלה נפשית ממנה היא סובלת ולאחר שהפסיקה ליטול תרופותיה. כן נטען כי הצו מסב למבקש נזק בלתי הפיך מאחר ונותר ללא קורת גג וללא מקור פרנסה שכן הוא עובד ביטחון ומתנדב במשטרת ישראל. לבקשה צורפו מסמכים רפואיים של המשיבה וצילום תעודת מתנדב במשמר האזרחי.
4. בקשת המבקש לביטול הצו נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים. המשיבה לא התייצבה לדיון אך מאחר ומטענות ב"כ המבקש, התברר כי עיקר המחלוקת נוגעת לשאלת החזקת כלי ירייה, הרי שלא היה מנוס אלא לקבוע מועד לדיון נדחה. דיון נדחה במספר ימים והצדדים הופנו בשנית, ליח"ס.

5. בדיון שהתקיים ביום 28.5.2015, הסכימו הצדדים כי צו ההגנה ואיסור החזקת כלי ירייה יעמדו בתוקפם, עד לקבלת תסקיר מסוכנות.

בתסקיר שהוגש, נושא תאריך 7.6.2015, פרטה עו"ס לסדרי דין את טענות האם אשר חזרה על הטענה כי המבקש נוהג ונהג לאיים עם כלי נשקו ועל חששה מאלימותו כלפיה. תואר מצב כלכלי קשה ועו"ס לסדרי דין ציינה כי האם טוענת שהבן הפרת את צו ההגנה ניתן – מספר פעמים. כיום, כך נכתב, האם בת כ-68 שנה נעזרת בחברתה אשר "עזרה לה לצאת מהמצב בו הבן שלט על חייה ובדד אותה מסביבתה. מפחדת מבנה ומבקשת לחיות חיים עצמאים ללא נוכחותו". מסקנת עו"ס לסדרי דין הייתה כי "קיימת מסוכנות רבה כלפי האישה" והמלצתה הייתה "להאריך את הצו לתקופה המקסימאלית".

            מאחר ועו"ס לסדרי דין לא נפגשה עם הבן ולא שוחחה עימו עובר להגשת התסקיר, ניתנה החלטה המורה על השלמת התסקיר בהתאם. בתסקיר המשלים מיום 7.7.2015 שנערך לאחר פגישה בין הבן לבין עו"ס לסדרי דין ובהשתתפות עו"ס למניעת אלימות במשפחה כלפי קשישים, נכתב כי המשיב מכחיש שימוש באלכוהול וסמים או אלימות מילולית, רגשית או נפשית כלפי האם. הבן חזר על הטענה כי הטענות נובעות ממצבה הרגשי של האם אשר חדלה ליטול תרופותיה וביקש שיבוטל איסור נשיאת כלי ירייה הנדרש לו לפרנסתו וכן לשוב להתגורר בדירה. עו"ס לסדרי דין הדגישה כי הבן הביע רצון לגונן ולטפל באימו והכי הוא "בטוח שלא תוכל לנהל את חייב באופן עצמאי ומתקשה לקבל את הצורך שלה בעצמאות. הוא אנו מודע לקשיים ביחסיו עם אימו ואינו לוקח אחריות לחלק שלו במורכבות יחסיהם". המלצתה הייתה להמשיך את ההפרדה בין הצדדים.

6. הואיל והצו עתיד היה לפקוע ביום 13.7.2015, ניתנה החלטה המפנה תשומת לב הצדדים לתוקף הצו, בד בבד עם המצאת התסקירים לעיונם. ביום 13.7.2015 הגישה המשיבה בקשה להארכת תוקף הצו בה"ט 25688-07-15. בדיון שהתקיים באותו מועד במעמד צד אחד, הוארך תוקף הצו ונקבע דיון במעמד שני הצדדים.

7. כבר בפתח הדיון, נתן הבן הסכמתו כי תוקפו של הצו יוארך "גם אם זה שנה וגם 10 שנים". והמחלוקת שנותרה היא האם יש לבטל את איסור החזקת כלי ירייה שהוטל.