ה.ב. נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעתו של מר ב. ה. (להלן: התובע) להכיר באירוע שארע לו ביום 31.7.15 כאירוע חריג שגרם לו לאירוע לבבי ומשכך להכיר בכך כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק), זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: הנתבע), לדחות את תביעתו.

ביום 24.4.17 ניתנה החלטת בית הדין לפיה הפלוגתא בתיק היא: "האם ארע לתובע אירוע חריג בעבודתו ב-31.7.15, קש"ס ומאזן ההשפעות".

ביום 28.11.19 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נשמעה עדות התובע ומר אריאל שובל שעבד עם התובע.

הרקע העובדתי כפי שהוא עולה מחומר הראיות:

• התובע, יליד 1949, עבד עד לאירוע מיום 31.7.15 כמחלק עיתונים, במשך כ-15 שנים.

• במועד האירוע הנטען עבד התובע בחברת ע.א.ד.ו, כמחלק בקו חלוקה, בין השעות 2.00 -07:00 בבוקר.

• ביום 31.7.15 אושפז התובע בבית החולים ע"ש סוראסקי, במסמך הרפואי צוין: "בשעה 04:00 לפנות בוקר בזמן שחילק עיתונים החלו כאבים במרכז החזה בעלי אופי לוחץ מקרינים ללסת ללא בחילות או הזעות. התלונן על גיהוקים ושיהוקים. הכאבים נמשכו ברצף כשעתיים".

• התובע הגיש תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה בגין האירוע מיום 31.7.15. אולם הנתבע דחה את תביעתו. 

  טענות הצדדים בתמצית