ה.א. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפניי ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים (נכות כללית) מיום 28/9/16.

להלן יפורט הרקע העובדתי ונימוקי הערעור:

א.הוועדה התכנסה בעקבות פסק דין שניתן בתיק 40082-09-14, שבו נקבע כי התיק יוחזר לוועדה על מנת לשקול הענקת נכות בהתאם לסעיף 35 לתקנות, נוכח תלונותיה של המערערת להליכה בצליעה, קושי לעלות מדרגות, ועוד, וזאת בשים לב למחלת האוסטאופורוזיס שממנה סובלת המערערת.

עוד נקבע בפסק הדין כי הוועדה תתייחס לתלונות המערערת לפיה היא אינה יציבה בעמידה ותשקול הענקת נכות לפי סעיף 72(4)(ב), לרבות אפשרות להתייעצות עם רופא א.א.ג..

ב.המערערת נבדקה על ידי רופא א.א.ג. ועל ידי ראומטולוג.

ג.הוועדה התכנסה ביום 28/9/16 וקבעה כי היא מקבל את מסקנות המומחים הנ"ל ולכן דחתה את הערר.

2.אלה נימוקי הערעור:

א.הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין ולא נתנה דעתה לתלונות של המערערת.

ב.הוועדה לא דנה ביישום תקנה 35, כפי שנדרשה. לעניין זה אין די בקביעה כי אין נכות נפרדת בגין אוסטאופורוזיס.

ג.הוועדה לא התייחסה לממצאי בדיקת צפיפות עצם מיום 2/12/13 ומיפוי עצמות מיום 23/5/13.

ד.היועץ בתחום הראומטולוגי פנימאי התכנס בפעם הראשונה ולכן היה עליו לדון בכל הבדיקות והמסמכים הרפואיים.

ה.החלטת הוועדה אינה מנומקת דיה.

3.המשיב טען כי לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה.

4.הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

בסיכומי המערערת חזרה על טענותיה, בעניין תקנה 35 ואי בדיקה של הממצאים הרפואיים.