דרמוני ואח' נ' עתאמנה ואח'

פסק דין

1.ע"פ כתב התביעה הנתבע שהינו הבעלים של רכב רנו, ביום 2.7.10, עצר את רכבו בגין עצירה פתאומית של רכב שהיה לפניו ואז נפגע מאחור ע"י רכב אחר.

ע"פ כתב התביעה רכב הנתבע 1 (להלן: "הטויוטה") נפגע מאחור ע"י רכב נתבע מס' 2 (להלן: הסיטרואן") וכתוצאה מכך נזרקה הטויוטה לעבר רכב התובע ואירעה התאונה.

לטענת התובע, התאונה אירעה בגין רשלנות הרכבים שנסעו אחריו וכתוצאה מכך נגרם לו נזק בסכום של 32,000 ₪ כאשר סכום התביעה עומד לצרכי סמכות בימ"ש ע"ס 30,100 ₪.

יצוין שחברת הביטוח של נתבע 1 ונתבע 2 צורפו כנתבעים נוספים 3 ו – 4.

2.הנתבע 1 שמבוטח ע"י חברת מנורה (נתבעת 3) טוען שאינו אחראי לתאונה וכי כל האחריות לתאונה רובצת על הנתבעת 2 ו – 4.

נתבע מס' 2 (נהג הסיטרואן) טוען שנתבע 1 הוא שפגע ברכב התובע קודם לכך שפגע רכב נתבע 1 והוא למעשה "הצטרף" לתאונה שאירעה קודם לכן כאשר לא יכול היה למנוע את התאונה. נתבע 2 מטיל את האחריות לתאונה על נתבע 1.

3.השתלשלות התאונה כפי שעולה מהראיות הינה כדלקמן:

ראשון בשיירה נסע ג'יפ אשר בלם בלימה פתאומית אך לא נגרם לו כל נזק.

אחרי הג'יפ נסע רכב מסוג שברולט אשר נפגע קשה בתאונה לאחר שפגע בג'יפ ונפגע מאחור ע"י רכב התובעים.

רכב התובעים מסוג "רנו" אכן פגע בשברולט לאחר שלא הצליח לבלום ובהמשך נפגע מאחור ע"י רכב ה"טויוטה" שבו נהג נתבע מס' 1. נתבע מס' 2 נהג ב"סיטרואן" וגם הוא לא הצליח לבלום ופגע ברכב הטויוטה שכאמור פגע ברכב התובעים.

4.לטענת נהג הסיטרואן (הנתבע 2) והמבטחת שלו חברת "מגדל" (צורפה כנתבעת 4) שולם לנתבע 1 (נהג הטויוטה) עבור נזקים מאחור בלבד.

התובע מבקש לפצותו על מלוא נזקיו.

הנתבע מס' 1 והמבטחת שלו (נתבעת 3) מאשרים כי אכן ע"פ גרסת התובע טרם שפגע הסיטרואן בטויוטה, פגע הטויוטה ברכב התובע אך לטענתם פגיעת הסיטרואן החמירה את נזקיו של רכב התובע. בסופו של דבר, מבקשים שבימ"ש ידחה את התביעה ולחלופין הנזק יחולק בין הנתבעים ע"פ שיקול דעתו לבימ"ש.

נתבע 2 – ונציג המבטחת (נתבע 4) טוענים שמאחר ואכן היו 2 מכות ברכב התובע, הרי נתבע 2 רק הצטרף לתאונה שכבר אירעה. לטענתם הנזק שגרם "טוטאל לוס" לרנו היה הנזק במוקד האחורי כאשר לסיטרואן נגרם נזק קל בלבד (מוערך ב – 200 ₪ ).

ועל כן תרומתו לנזקי רכב התובע אם היתה כזו, הינה קטנה ביותר, גם הוא מבקש לדחות את התביעה ולחלופין מושארת חלוקת הנזק לשיקול דעת בימ"ש.

5.מעיון בדו"ח השמאי של הרנו עולה שאכן הנזק בחלק האחורי היה כבד ביותר ונזקים אלה הם שגרמו לכך שהרכב הוכרז כ"אובדן כללי".

לאחר ששקלתי את נסיבות האירוע, סבור אני שגם לתובעים עצמם חלק כלשהו באחריותם לאירוע התאונה שכן רכב התובעים לא הספיק לבלום ופגע ברכב שלפניו וכתוצאה מכך רכב זה נעצר באופן פתאומי תוך קיצור מרחק הבלימה.

אשר על כן, אני מעמיד את הרשלנות התורמת של התובעים על – 20%.

באשר לאחריות הנתבעים, הרי אני סבור אני שיש ליתן משקל רב לעובדה שאכן רכב הסיטרואן נפגע בצורה קלה ביותר ועל כן גם תרומתו לתאונה ולנזקים הינה פחותה באופן משמעותי מתרומת רכב הנתבע 1 (הטויוטה).