דרכי שומת עסק; בטלות הסכם מקפח שנערך בהעדר יכולת להבין את משמעותו ואושר ללא שבית הדין יבחן אם הובן

רקע

לפני בית הדין מונח ערעורה של האישה על פסק דינו של בית הדין האזורי שקבע שדרישתה לביטול הסכם הגירושין נדחית ומשכך הסדרי חלוקת הרכוש שנקבעו בו יהיו תקפים. קביעת בית הדין נקבעה על סמך שלוש הנחות:

א.       האישה, בחתימתה, הסכימה והתחייבה לכל האמור בהסכם הגירושין גם במקום שברור לנו שהיא לא יודעת לקרוא [...] והאישה אינה נאמנת לומר שלא ידעה מה כתוב בהסכם.

ב.       לא מצאנו שהאישה קופחה באופן משמעותי – גם לטענתה – בחלוקת הרכוש בכדי שיביא לביטול ההסכם.

ג.       האישה עצמה – לאורך זמן – התנהגה והתנהלה על פי האמור בהסכם, ואם כטענתה שלא הסכימה להסכם ולא ידעה מה כתוב בו היה עליה לדרוש את ביטולו מייד, סמוך ונראה לאישור ההסכם, ולא לאחר זמן רב.

 בית דיננו קיים שני דיונים בתיק זה. הדיון הראשון נערך לפני למעלה משנה וחצי, לפני הרכבו הקודם של בית הדין. בעקבות הדיון הוציא בית הדין את ההחלטה דלהלן שהגדירה את היקף המחלוקת בין הצדדים וקבעה את הדרך לעמוד על אמיתת הדברים, וזו לשונה:

טענתה המרכזית של המערערת היא שהסכם הגירושין הוא הסכם מקפח שבו ניכס הבעל לעצמו את מירב הרכוש שצברו הצדדים, לדבריה: ההסכם אושר תוך כדי הטעייתה, בית הדין לא בדק תנאי ההסכם, ומשכך הסכמתה שנעשתה מתוך חוסר ידיעה אין לה תוקף.

הצדדים שטחו לפנינו את טענותיהם באריכות. למעשה שני הצדדים הודו שלא נערכה בדיקה חשבונאית לשוויין של זכויות הצדדים.

כשנמצה אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים: הבעל קיבל את חלקה של האישה בדירה, ובהתאם לכך ישלם את חוב המשכנתה המוטלת על הדירה וכן את החובות שנצברו לצדדים. בתמורה להנ"ל תקבל האישה את הגן שבו היא עובדת. כמו כן נקבע שכל צד יישאר עם הזכויות שצבר.

יש לציין שבהודעת יחידת הסיוע לדיינים מיום כ"ח באב התשע"ה (13.8.15) נכתב שבמסגרת משא־ומתן שנערך בין הצדדים הוסכם על פניה לאקטואר, אך הדבר טרם נעשה. עוד נכתב שאין בשלות של הצדדים להגיע להסכם ומומלץ לפנות לייעוץ משפטי. משכך לא ברור על סמך מה נקבעה צורת החלוקה בהסכם שאושר ימים ספורים אחרי הודעה זו.

אין חולק ששוויו של הגן לא נבחן; למרות הצהרות הצדדים על שווי דירתם באותה עת – דבר זה לא נבחן (השווי שאמרו הצדדים באותה עת, 1,600,000 ש"ח, נראה נמוך משווי דירה שכזו באזור זה ובבניינים אלו), כמו כן גובה החובות שהבעל לקח על עצמו אינו ברור.

שווי הזכויות הפננסיות שצבר כל אחד מיחידי הצדדים בתקופת החיים המשותפת לא נבחן גם הוא על ידי אקטואר, ולכאורה נראה שהזכויות הפנסיוניות שצבר הבעל עולים לאין ערוך על זכויות האישה.

אין ספק שללא בחינת הנתונים הכספיים על ידי גורם מקצועי לא הייתה יכולת לבית הדין ואף לא לצדדים לבחון אם הסכם חלוקת הרכוש הגיוני. משכך ספק אם הייתה יכולה להיות הסכמה לחלוקת רכוש, חלוקה שפרטיה עלומים.

במקרה שלפנינו הבעל הוא שהיה מעוניין להתגרש ולאישה לא היה עניין בדבר, ומשכך קשה לומר שהסכימה לחלוקת רכוש לא ברורה, רק כדי לקבל את גיטה. ובפרט שההסכם היה לשלום בית ורק לחילופין גירושין.

לאור האמור בית הדין ממנה את רו"ח [...] כאקטואר לשום שוויו של העסק (הגן) השייך לצדדים והזכויות הפנסיוניות שצבר כל אחד מהם.

עד כאן לשון ההחלטה.

הליך האקטואריה התקיים בעצלתיים – המשיב לא שיתף פעולה, ומשכך התעכב דוח האקטואר. בסופו של דבר הוגש לבית הדין דוח בין לגבי שווי הגן ובין לגבי איזון הזכויות, בדוח זה נבחנו זכויות ותשלום חובות, אם כי לא כל שיעור החובות ותשלומם הוזכר בדוח. בין כך ובין כך, עם התקדמות ההליך, התגרשו הצדדים, והבעל ממשיך לגור בדירה עם הילדים. שני הצדדים העלו על הכתב את טענותיהם לגבי דוח האקטואר. בתקופה זו יצא אחד מחברי ההרכב לגמלאות, לפיכך קיים בית הדין בהרכבו החדש דיון נוסף, והצדדים העלו את טענותיהם ומענותיהם בנוגע לחובות ולשווי הגן. לאחר הדיון ולצורך השלמת התמונה ביקש בית הדין חוות דעת שמאי בנוגע לשווי הדירה, חוות הדעת התקבלה בבית הדין. ועתה נבוא להכריע לגופו של הערעור.

דיון