דרישת מועצה מקומית לגביית היטל סלילה בגין נכס ושאלת מועד התגבשות הזכות

העובדות הצריכות לעניין:

העותרת - חברה העוסקת ביזום ובניה. המשיבה - המועצה המקומית יסוד המעלה. ביום 15.1.10, רכשה העותרת קרקע בשטח של כ-970 מ"ר (להלן: "הנכס"), אשר מצויה בתחומה של המשיבה, בכוונה להקים במקום מבנה תיירות הכולל צימרים, בריכת שחיה ומתקני נופש.

לאחר סיום הליכי תכנון נדרשים, פנתה העותרת אל המשיבה בבקשה לקבלת אישור בדבר היעדר חובות. בתגובה, קיבלה העותרת דרישה לתשלום היטל סלילת כבישים בסכום של 17,334 ש"ח (להלן: "דרישת התשלום"), לפי חוק עזר ליסוד המעלה (סלילת רחובות) תשל"ט-1978 (להלן: "חוק העזר").

ביום 26.07.10 שלחה ב"כ העותרת מכתב לראש המועצה, מר עמוס רודין, בו ציינה כי המשיבה אינה רשאית לגבות היטל סלילה בגין כביש שסלילתו הסתיימה זמן רב קודם לכן. המשיבה לא השיבה למכתב זה.

ביום 15.06.11, שלחה העותרת למר חיים אילוק, מטעם המועצה, מכתב באמצעות פקס, ובו התריעה בפניו כי העיכוב של כשנה במתן תשובה למכתבה גורם נזק כספי לעותרת וכן כי הינו בניגוד לדין. גם למכתב זה נמנעה המשיבה מלהשיב.

בשיחה שנתקיימה בין שמואל ינקוביץ, מטעם העותרת, לבין היועץ המשפטי של המועצה עוה"ד עמית בן צבי ביום 12.07.11, נתברר כי עוה"ד בן צבי לא קיבל את מכתבה של העותרת מיום 26.07.10. לפיכך שלחה העותרת מכתבה בשנית באמצעות פקס לעו"ד בן צבי אשר מסר, כך לטענת העותרת, כי יעביר את תשובתו לב"כ העותרת בתוך שבוע.

לטענת העותרת, עו"ד בן צבי לא השיב למכתבם כפי הבטחתו, ולאחר ניסיונות רבים להשיגו, הצליח שמואל ינקוביץ מטעם העותרת, "לתפוס" בטלפון את עו"ד בן צבי. אולם, זה האחרון צעק לעברו כי אינו עובד עבורו ואינו חייב לו דבר.

ביום 31.07.11 נתקבלה תשובת המשיבה ולפיה, עפ"י סעיף 5 (ב) לחוק העזר רשאית המשיבה לגבות היטל סלילה במועד מאוחר למועד סלילת הכביש, ולפיכך העותרת חייבת בהיטל סלילה.

לאחר קבלת תשובה זו הגישה העותרת כנגד המשיבה המרצת פתיחה. בישיבת יום 18.12.11 בהסכמת הצדדים נדונה זו כעתירה מנהלית ובה הסעד שנתבקש הוא להורות על ביטול הודעת חיוב בסך 17,334 ש"ח ששלחה המועצה לעותרת ביום 22.07.10, בגין היטל סלילת כבישים (להלן: "היטל הסלילה").

עיקר טענות העותרת בכתב העתירה:

(1)        דרישת התשלום עומדת בסתירה לאישור שנתנה המשיבה "לרשם הקרקעות נצרת עילית" ולפיו המוכרים אינם חבים למועצה בגין הקרקע (אשר ניתן ביום 17.11.09, לשם רישום העברת הנכס על שם העותרת).

(2)        לפי סעיף 7(ג) לחוק העזר חייבת להיות זיקה בין מועד קבלת ההיתר לבין מועד תחילת סלילה של כביש הגובל בנכס של העותרת. מקום שאין כל סלילה, המשיבה אינה זכאית, לגבות דבר. ניתוק זיקה בין מועד הסלילה לבין הטלת ההיטל, כמוהו כהטלת מס, שכן מס הוא תשלום ללא קבלת תמורה, על כן אין למשיבה כל סמכות לגבות מס בלבוש "היטל".

הפסיקה קבעה הלכה (פס"ד אל עמי) לפיה אין לרשות כלשהיא סמכות לגבות היטל סלילת כביש, אלא אם קיימת זיקה בין מועד הסלילה לבין מועד דרישת התשלום. משכך המשיבה אינה רשאית לדרוש היטל סלילה לאחר שבעשר שנים האחרונות לא סללה כל כביש שהוא הגובל בנכס.

(3)        המשיבה מבצעת עוולה של ניסיון להתעשר ולא במשפט, בחוסר תום לב, ללא סמכות תוך ביצוע עוולת רשלנות וגרימת נזק לעותרת אשר אינה יכולה לממש את הבניה שבכוונתה לבצע בנכס. הנזק נגרם גם בשל עלויות מימון והפסד רווח.

עיקר טענות המשיבה בכתב התשובה:

(1)        על אף החלטת בית משפט זה מיום 18.12.11 לפיה " עו"ד אירית ינקוביץ תמסור ערבות אישית שלה למשיבה, לשם הבטחת התשלום בגין היטל סלילת כבישים, לאחר שבית המשפט יסיים את מלאכתו, במידה ותידרש", לא נעשה כן ודי בכך כדי לדחות את העתירה על הסף.

(2)        דין העתירה להדחות על הסף מחמת שיהוי, שכן מיום קבלת דרישת התשלום אצל העותרת ועד ליום הגשת המרצת הפתיחה על ידה חלפה למעלה משנה.

(3)        תקיפת חוקיותו של חוק העזר, איננו בסמכותו של בית משפט זה, אלא מסורה לבג"צ.

            לחילופין, מבוקש להורות על צירוף צדדים בהתאם להוראת תקנה 6ב' לתקנות ולצרף את היועמ"ש ומרכז השלטון המקומי להליך. הואיל והשאלות הדרושות להכרעה הינן כבדות משקל ועשויה להיות להן השלכה רוחבית.