דרורי נ' דהן זביב

תביעה לתשלום דמי תיווך בסך של 37,206 ₪, היא התביעה שלפני.

עובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. ביום 16.5.17 נחתם בין הגברת טובה פיינגרץ, שבעת הרלבנטית היתה הבעלים של דירה הנמצאת ברחוב XX בעיר ראשון לציון (להלן בהתאמה: "טובה" ו- "הדירה"), לבין "רדמקס דירות יוקרה" (להלן: "רדמקס"), באמצעות התובע - מתווך מקרקעין, הסכם תיווך שעניינו מכירה הדירה, ושבמסגרתו נקבע, בין היתר, כי דמי התיווך, ככל שהדירה תימכר, יעמדו על 2% מהתמורה שתתקבל בגינה (להלן: "ההסכם עם טובה" – צורף כנספח א' לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב).

   התובע פרסם מודעה למכירת הדירה, בה צוין כי מבוקשת עבורה תמורה בסך של 1,590,000 ₪ עבור הדירה (עותק מודעת הפרסום צורף כנספח ב' לכתב התביעה).

    

2. לאחר פרסום המודעה, יצרה הנתבעת קשר עם התובע, וביום 29.5.17 ,טרם הציג התובע בפניה את הדירה, נחתם על ידי הנתבעת הסכם "התחייבות לתשלום דמי תיווך" במסגרתו צוין, בין היתר, כי ככל שהנתבעת תרכוש את הדירה, היא תשלם דמי תיווך בסך 2% מערך הרכישה בתוספת מע"מ כחוק. אבהיר, כי המחיר המבוקש בגין הדירה צוין בהסכם התיווך, אלא שכתב היד לא ברור, ומשכך לא ברור האם נכתב שם סך של 1,500,000 ₪ או שמא סך של 1,590,000 ₪ . (להלן: "הסכם התיווך"- נספח ג' לכתב התביעה).

    

3. ביום 12.6.17 התקיימה פגישה, בה נכחו בין היתר, טובה, הנתבעת, התובע, ומר ישעיהו קרסנשטיין, ידיד של טובה באותה העת (להלן: "ישעיהו").

   במעמד הפגישה, נערך מסמך הנושא כותרת "סיכום פגישה על קניה ומכירת דירה". בין הצדדים אין מחלוקת כי אותו מסמך הינו, הלכה למעשה, זיכרון דברים שנחתם בין טובה לנתבעת (סעיף 6 לסיכומי התובע) (להלן: "זיכרון הדברים" – נספח ד' לכתב התביעה, נספח ב' לכתב ההגנה).

   ביום 15.6.17, נחתם הסכם מכר בין טובה לנתבעת, במסגרתו נמכרה הדירה לנתבעת בעבור הסך של 1,580,000 ₪ (להלן: "הסכם המכר" – נספח ה' לכתב התביעה).

    

   התובעת וטובה יוצגו על ידי עו"ד ברק, אליו הופנו על ידי התובע, לאחר שקודם לכן יוצגה טובה על ידי עו"ד קלמוביץ, אלא שמאוחר יותר הופנתה לעו"ד ברק, עליו המליץ לה התובע (עמ' 34 שורות 9-10 ועמ' 6 שורה 6, לתמליל השיחה מיום 18.9.17 בין הנתבעת לבין טובה – נספח ה לכתב ההגנה, וכן חלופת מסרונים בין הנתבע לתובעת מיום 4.6.17- נספח ד' לכתב ההגנה).