דרוקמן ואח' נ' איגוד האגרוף בישראל

החלטה

מחרתיים, אמורה להתקיים בכפר יאסיף אליפות ישראל באגרוף.

בסוף שבוע שעבר, הגישו המבקשים עתירה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על קיום התחרות בכפר יאסיף, וכן לתת הוראה למשיב לערוך את אליפות ישראל באגרוף במקום חלופי אחר והולם.

לאחר הגשת הבקשה ובשים לב למועד הקרוב של קיום התחרות, קבעתי דיון במעמד הצדדים אשר התקיים היום, תוך מתן הוראה למשיב להגיש תגובה בכתב עד יום אתמול.

זה עתה סיימתי לשמוע את הדיון בבית המשפט ודחיתי למתן החלטה. נוכח לחץ הזמנים, אגש למלאכת ההכרעה ללא דיחוי.

המבקשים מציינים שלושה נימוקים לביסוס עתירתם:

א.ניסיון העבר מלמד כי המשיב מפר את ההיתר המשטרתי לעניין מספר האנשים שיכולים להימצא בתוך האולם בו תיערך האליפות ועקב כך יש לצפות מראש לצפיפות מסוכנת.

ב. קיימת סכנה ממשית לשלום הציבור ולביטחונם האישי של המשתתפים והצופים, בגלל קיום התחרות בכפר יאסיף.

ג.אי נגישות של תחבורה ציבורית ו/או רכבת ישראל לכפר יאסיף.

המשיב הגיש תגובה מפורטת בה ביקש לדחות את העתירה על הסף. פורטו טענות (אליהן אתייחס בהמשך) לעניין שיהוי ניכר, אי מיצוי הליכים, מאזן הנזק והנוחות אשר נוטה בבירור לטובת המשיב, העלאת טענות עובדתיות ומשפטיות לא נכונות וכן טענה כללית לפיה הבקשה על כל האמור בה מונעת משיקולים לא ענייניים.

לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים, לרבות בדיון שהתקיים בפניי היום, נחה דעתי לדחות את העתירה. אנמק להלן את מסקנתי זו.

ראשית, אין חולק כי תוכן ההחלטה של המשיב לערוך את אליפות ישראל באגרוף בכפר יאסיף, נמצא בידיעת המבקשים מלפני חודש ימים לפחות. המהלך של ההתדיינות בכל הקשור למיקום עריכת האליפות התנהל זמן רב לפני כן. בכל מקרה, משך כ – 30 ימים תמימים מאז שנודע למבקשים אודות פרסום מיקום אליפות ישראל באגרוף (בכפר יאסיף) הם ישבו בחיבוק ידיים ולא עשו מאומה והמתינו רק לשבוע האחרון לפני התחרות והגישו בקשתם זו לצו מניעה זמני. לטעמי, מדובר בשיהוי ניכר אשר מצדיק, כשלעצמו, דחיית הבקשה.

שנית, המבקש מס' 1 שימש מזה 30 שנה בתפקידו כחבר הנהלה באיגוד האגרוף בישראל, אך לפני כשלושה שבועות החליט להתפטר על רקע חילוקי דעות עם מנהל המשיב (הובהר כי המבקש מס' 1 התפטר ביום 30/5/12). משך כל השנים הרבות בהם כיהן המבקש מס' 1 בתפקידו הנ"ל עד יום התפטרותו לאחרונה, לא הגיש אף עתירה נגד המשיב בכל הקשור לעריכת אליפות ישראל באגרוף בכפר יאסיף. על רקע נתון זה, עולה שאלה מדוע דווקא היום (לאחר שהתפטר מתפקידו) הוא מחזיק בדעה שקיום האליפות בכפר יאסיף הינו דבר מסוכן ולא אחראי מצד המשיב!

שלישית, גם המבקש מס' 2 היה פעיל שנים רבות במסגרת איגוד האגרוף בישראל ומשך 3 שנים היה ממלא מקום יו"ר המשיב. אף הוא התפטר לאחרונה לפני כשבועיים (הובהר כי התפטר ביום 10/6/12) וגם לגביו ניתן להעלות אותה תהיה כפי שצוינה בפסקה הקודמת לעניין המבקש מס' 1.

רביעית, המבקשים מודעים לכך שיש תחילה לפנות לטריבונל השיפוטי הפנימי של איגוד האגרוף בישראל, אך נמנעו מלעשות כן ופנו ישירות אל בית המשפט. מהנתונים שהובאו בפניי ניתן ללמוד על כך שהמבקש מס' 1 פנה באמצעות בא כוחו אל ב"כ המשיב וזאת יום אחד לפני הגשת הבקשה נשוא הדיון, אך לא המתין לקבל תשובה והגיש את עתירתו ישירות אל בית המשפט.

חמישית, טענת העותרים לפיה יש צפי מראש כי ההיתר המשטרתי יופר, הינה טענה כללית וללא כל ביסוס. קיים היתר משטרתי אשר מגביל את מספר האנשים אשר רשאים להימצא בתוך אולם הספורט ל – 60 אנשים, כאשר בצדו קיימת נוכחות משטרתית וסדרנים, כפי שהדברים היו נהוגים מזה שנים רבות, כולל משך השנים בהם כיהנו העותרים בתפקידיהם אצל המשיב. אמנם הוצבע על מקרה בעבר שבהם "נצפה" מספר רב מאוד מעבר למאושר בהיתר המשטרה "באירוע ספורט שהתקיים בחודש 2/12" אך אין בנתון זה כשלעצמו כדי לבסס את הטענה הכללית של הפרה צפויה של ההיתר המשטרתי.

שישית, העותרים מציינים בין יתר נימוקיהם כי "במהלך כל אליפות הנערכת בכפר יאסיף ישנם גילויי אלימות מן הקשים ביותר בדמות תגרות המוניות, שימוש בכיסאות, אלות ברזל", וכן אירועי סכינאות (טיעון שהתווסף במהלך הדיון היום). טענה זו, חרף חומרתה, נותרה כטענה בעלמא ללא ניסיון להביא כל ראיה לכך. למשל, העותרים לא ניסו לזמן גורם משטרתי רלוונטי שיעיד על מקרי אלימות בעבר וביקשו להסתמך על הצהרותיהם בלבד.

שביעית, הטענה בדבר אלימות חמורה וחריגה המסכנת חיי אדם, בכל אליפות הנערכת בכפר יאסיף (כפי שטענו העותרים) איננה מתיישבת עם העובדה כי משך כל השנים שחלפו, הם נטלו חלק מאותן תחרויות בכפר יאסיף ולשביעות רצונם. אין מנוס מהשאלה מדוע הצגת תמונה מסוכנת זו בדבר אלימות בלתי פוסקת נולדה רק לאחר ששני העותרים התפטרו מתפקידיהם.

שמינית, העותרים מוסיפים ומציינים כי כפר יאסיף ממוקם באזור שאין אליו גישה של רכבת ישראל וגם תחבורה ציבורית אחרת מגיעה לאותו כפר רק לעיתים רחוקות. צר לי, אבל אני יכול רק להעלות תמיהה על סמך מה מציינים העותרים טיעון זה! רכבת ישראל מגיעה לעיר עכו וגם לעיר נהרייה אשר ממוקמות כ: 15– 10 דקות נסיעה מכפר יאסיף. תחנת המוניות בין העיר עכו לבין כפר יאסיף או בין העיר נהרייה לכפר יאסיף הינה מהתחנות הפעילות ביותר במהלך כל שעות היממה. הטיעון שמעלים המבקשים מצייר תמונה לפיה כפר יאסיף מנותק מהתחבורה וממוקם במקום נידח שצריך מאמץ רב בשביל להגיע אליו! ולא כך הוא הדבר.

תשיעית, על רקע הנתונים שצוינו בפסקה הקודמת, יש מקום לשוב ולתהות מדוע משך שנים רבות הגיעו המבקשים אישית לכפר יאסיף מבלי להלין על התחבורה בין של רכבת ישראל ובין של התחבורה הציבורית האלטרנטיבית.