דרום (מחוזי) 386/14 התובע הצבאי נ' רב"ט ה.ח.

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של ידיעות כוזבות, לפי סעיף 243 רישא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

ניתנה היום, ‏12/08/15, ‏כ"ז אב תשע"ה, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

____(_-_)____­            ____(_-_)____               ____(_-_)____

שופט                              אב"ד                                 שופט

גזר - דין

הנאשם, רב"ט ה.ח , הורשע על פי הודאתו בעבירה של מסירת ידיעות כוזבות.  מדובר באירוע מיום 04/08/2014, שאז הגיע הנאשם לבית החולים "כרמל" בחיפה, ודיווח כי נפצע במהלך ניסיון חטיפה. גורמי הביטחון בבית החולים הזעיקו את משטרת ישראל, והנאשם מסר לשוטרים, בשתי עדויות באותו יום, כי שני בני מיעוטים ניסו לחטוף אותו בצומת אליקים, בדרכו לבסיס יחידתו. הוא מסר כי התנגד לניסיון החטיפה, והציג בגדים, אותם קרע בעצמו, ככאלה שנקרעו במהלך המאבק עם החוטפים. עוד מסר, כי אחיו אסף אותו מזירת האירוע אל בית החולים. האח אכן מסר עדות שתמכה בטענה זו. עם זאת, עוד באותו יום, חזר בו מן הדברים. מוסכם, כי פרט להגעתם של גורמי החקירה המשטרתיים, לא הופעלו כוחות נוספים כלשהם בעקבות הדיווח הכוזב.

הנאשם גויס לצה"ל בחודש מרץ 2013, ושירת כטבח. את מעשיו הסביר בציפייה לקבל פטור משירות צבאי. פטור כזה אכן ניתן לו, כשבוע לאחר האירוע, לאחר שהותאם לו פרופיל 21 על רקע נפשי. הפסיכולוג הקליני המטפל בו מאז התרשם מקיומה של הפרעת אישיות גבולית, וממצב נפשי ירוד, אשר היקשה על תפקודו בצבא. ההמלצה היא על טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי ממושך. אמו של הנאשם אף היא מתארת במכתבה את המצוקה הנפשית בה היה בנה מצוי בסמוך לפני המעשים.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, המתחשב, מחד, בחומרתם הרבה של המעשים, ובתקופה הרגישה (במהלך מבצע "צוק איתן") בה נעשו. מנגד, אין חולק כאמור כי לא "הוקפצו" כוחות לטיפול בדיווח הכוזב על החטיפה, וכי בו ביום, חזר בו הנאשם מתלונתו. העונש המוצע, הכולל רכיב של מאסר ממשי, הוא בגדר תגובה עונשית הולמת, ואינו מובן מאליו לנוכח הפיטורים מן השירות, על רקע אי כשירות רפואית.

בנסיבות אלו מצאנו לכבד את עתירתם המשותפת של הצדדים לעניין עונשו של הנאשם.