דרום (מחוזי) 340/15 התובע הצבאי נ' טוראי א' פ'

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, על כי נעדר מיחידתו, אוגמ"ר אזח"ע XXX, מיום 03/11/2014 ועד יום 01/11/2015, בסך הכל 364 ימים, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

ניתנה היום, ‏21/01/16, ‏י"א שבט תשע"ו, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

_____( - )_____

שופטת

גזר דין

הנאשם, א' פ' א' פ' הורשע על פי הודאתו בהיעדרות משירות  מן השירות שלא ברשות מיחידתו, אוגמ"ר אזח"ע, למשך 364 ימים, שהסתיימו במעצרו.

מהנתונים שהובאו בפני עולה, כי הנאשם התגייס לצה"ל באפריל 2014  לאחר שסיים 9 שנות לימוד בלבד, והוכשר לתפקיד מסגר. שירותו הממשי היה קצר, ולחובתו שלוש היעדרויות קודמות. לחובת הנאשם תלויים ועומדים 50 ימי מאסר מותנים הניתנים להפעלה מתיק דר/258/14 וכן 20 ימי מחבוש מותנים הניתנים להפעלה, שהוטלו עליו בדין משמעתי ביום 12/10/2014.

באמרתו מסר הנאשם כי נעדר בשל הצורך לעבוד, ואף בטופס דיווח ההיעדרות נרשם כי הוא מגיע מרקע קשה מאוד ולכן גם לא השלים את לימודיו התיכונים. לעניין אותן בעיות כלכליות הוגשו מסמכים המלמדים כי המשפחה נתונה בחובות כבדים ואף נפתחו נגדה תיקי הוצאה לפועל בשל חובות של מאות אלפי שקלים. משפחתו של הנאשם מונה שמונה ילדים, מתוכם חמישה קטינים ומטופלת על ידי שירותי הרווחה בעיריית באר שבע לאור מצוקה כלכלית מתמשכת וקשיים משמעותיים בתפקוד ההורי. המשפחה מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה ומתגוררת בדירת עמידר. לאור האמור ניתן למשפחה סיוע במזון וציוד בסיסי לביתם. עוד הובא בפני מסמך הנוגע לאחות הנאשם, אשר תוכנו לא יפורט מטעמי צנעת הפרט.

הנאשם אובחן על ידי מערך הגחל"ת בכליאתו הקודמת, וניתנה הנחיה כי יחידתו תבחן את האפשרות לשבצו בתנאים מקלים יותר, וככל שהדבר אינו מתאפשר, הוא יזומן לסמכות האמונה עליו לשם שינוי שבוצו בתנאי "יומיות". הנחיה זו לא מומשה עקב היעדרותו הנוספת. בעת כליאתו הנוכחית נבחן עניינו של הנאשם בשנית, ונמסר כי על אף מצבה הכלכלי הרעוע של משפחתו, והעובדה שהוא עובד ומסייע למשפחתו במידה רבה, הוא ויתר על טיפול ת"ש. התרשמות מערך הגחל"ת היתה כי לנאשם קשיי הסתגלות למסגרות האזרחיות ואף קשיי הסתגלות מהותיים למערכת הצבאית המתבטאים בכישלון בהבנת נורמות ההתנהגות והערכים המקובלים במערכת. כמו כן הנאשם הביע חוסר מוטיבציה מוחלט להמשך שירות. לאור האמור, ובשים לב למספר ימי התב"ן הרבים שצבר וקשיי ההסתגלות הניכרים הומלץ לפוטרו משירות בגין התנהגות רעה וחמורה. המלצה זו אושרה על ידי מפקד מיטב.

התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר מחמיר תוך מתן הוראה על צבירת עונשי המאסר והמחבוש המותנים. בטיעוניה עמדה על כך שהנאשם עשה דין לעצמו, מבלי שפנה לסיוע מגורמי צה"ל ולא עשה כל ניסיון אמיתי לעמוד בחובת השירות.

ההגנה טענה, כי בעת בחינת עיקרון ההלימה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין, יש לקבוע כי מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף התחתון, בשים לב לתפקיד אליו יועד הנאשם. כן עמדה על הקשיים הכלכליים והמשפחתיים תוך שציינה כי הנאשם הוא דמות מהותית המסייעת לפרנסת המשפחה. על כן עתרה להשתת עונש מאסר שאינו ממושך ולהפעלת עונש המאסר המותנה, לפחות בחלקו, בחפיפה לעונש המאסר.

דיון והכרעה

לאור הוראות תיקון 113 לחוק העונשין, נדרש בית הדין לקבוע את העונש המתאים לנאשם, במסגרת מנגנון מובנה (ר' ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל (2013, פורסם בנבו)). בשלב הראשון, בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 נדרש בית הדין לקבוע את מתחם הענישה הראוי לעבירה שביצע הנאשם, תוך התחשבות בעיקרון המרכזי שנקבע במסגרת תיקון 113 – עיקרון ההלימה. במסגרת זו נדרש בית הדין להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין וביניהן - הנזק שהיה צפוי להיגרם עקב העבירה והנזק שנגרם בפועל, וכן הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה.

לאחר קביעת מתחם הענישה, נדרש בית הדין לבחון גם את הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, וביניהן – פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו, נטילת אחריות, שיתוף פעולה עם רשויות החוק,  התנהגות חיובית של הנאשם ותרומה לחברה, עברו הפלילי של הנאשם או העדרו. בהתחשב בכל אלה  נדרש בית הדין לגזור על הנאשם עונש המצוי במתחם הענישה שנקבע  (אלא אם יש נסיבות חריגות המצדיקות לחרוג ממנו לקולא או לחומרא).