דרבי מאזן יוסף נ' נבו ואח'

פסק דין

1. התובע הגיש לבצעו בלשכת ההוצאה לפועל שיק על סך 3,000 ₪ משוך מחשבונם של הנתבעים. הנתבעים אינם מכחישים חתימתם על השיק. מטעמם, הוגש תצהירו של מר יוסף נבו המצוי בפרטים. התובע ומר נבו נחקרו אודות תצהיריהם והצדדים סיכומו טענותיהם בעל פה.

2.טוענים הנתבעים באמצעות מר נבו כי מר נבו טיפל בבניית ביתם. לצורך בנית הבית הוא התקשר עם הקבלן איוב. סוכם עמו המועד לסיום העבודות והיקפם. לטענת הנתבעים מר איוב הפסיק את העבודה בטרם השלימה, נעלם ועבודות שביצע לא ביצע כראוי. במסגרת ההסכמה עם מר איוב מסר לו מר נבו שיקים מעותדים כאשר שם הנפרע פתוח. כאשר התברר כי מר איוב אינו מבצע את עבדותו, ביקש מר נבו השקים חזרה ומשלא קיבל אותם ביטל את השקים.

3.טוען התובע כי קיבל את השיק לידיו ממר איוב במסגרת תשלום עבור חומרי בניין שקנה מחנותו. השיק היה לתאריך עתידי וכן ללא ציון שם הנפרע.

4.טוענים הנתבעים כי אינם חייבים בפירעון השיק שכן התובע אינו אוחז כשורה. על פי שיטתם התובע אינו תם לב שכן ידע כי קיימת אפשרות סבירה שמר איוב לא ימלא אחר התחייבויותיו כלפי הנתבעים. מטעם זה טוען ב"כ הנתבעים גם לא יכול להיות התובע אוחז בעד ערך שכן אינו תם לב. לשיטתו העובדה כי מדובר בשיק מעותד אשר נמסר לו על ידי קבלן עבור עבודות עתידיות הוא המלמד כי הייתה לתובע ידיעה כי קיימת אפשרות סבירה שהקבלן לא יבצע את עבודתו.

כמו כן טוענים הנתבעים כי התובע לא הציג קבלות עבור הסחורה שסיפק למר איוב וכן כי הוא בבחינת מתעשר שלא כדין שכן חייב בכרטסת הנהח"ש שלו את מר איוב בגין החזר השיק.

5.ראשית באשר לתום ליבו של התובע. איני מוצאת שהוכח לפני כי התובע נעדר תום לב. העובדה כי קיבל שיקים מקבלן ושהשיק מעותד, אינה מלמדת כי ידע שסביר שהקבלן לא יבצע את עבודתו. הנחה גורפת כי כל קבלן המתחייב לעבודה עתידית סביר הוא כי לא יבצע אותה, הינה הנחה שלא אוכל להיות שותפה לה. איני מוצאת כי פסקי הדין אליהם מפנה ב"כ הנתבעים קובעים זאת. מדובר על מקרים בהם לבנק הייתה ידיעה כי עבודה תמורתה ניתנו השקים לא בוצעה. לא כך הוכח במקרה שלפני.

6.באשר לטענת התמורה, הנני מסכימה עם ב"כ הנתבעים כי ראוי היה כי התובע יציג קבלה, חשבונית, כרטסת או כל מסמך אחר שיש בו כדי להעיד על מתן הסחורה או קיומו של חוב, כולם מעידים על תמורה. אולם, מר נבו עצמו מעיד כי ניתנה תמורה עבור השיק. הוא מעיד שהוא יודע שמר איוב ביצע נכיון אצל התובע. ראה סעיף 8 לתצהירו. גם אם לא ברור מקור ידיעתו, הרי משהצהיר על כך הצהיר על כי התובע קיבל תמורה עבור השיק.

7.באשר לעשיית עושר ולא במשפט, עשיית עושר תיווצר אם התובע יגבה פעמים את החוב, פעם על פי השיק ופעם על פי יתרת החשבון. כל עוד לא בוצעה גביה בפועל כפולה, כאין מצב של עשיית עושר.

8.לא מצאתי כל עילה בדין על פיה לא יכול התובע לדרוש פירעון השיק. תשומת לב הנתבעים מופנית לסיכון שבמסירת שיקים מעותדים פתוחים ללא כל הגבלת סחרות.

9.לאור האמור לעיל הנני מקבלת את התביעה ומורה על משך הליכי הואצה לפועל בתיק הוצל"פ 08-04845-08-1.

הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט בסך של 300 ש"ח וכן הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 750 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבת כחוק מהיום עוד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ה חשון תש"ע, 12 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: