דראושה גאזי ואח' נ' אכסאל ואח'

החלטה

א.בפני בקשה שכותרתה "ביטול חיוב בקנס והודעה על קיום פסק דין", כפי שהוגשה על ידי המשיבה 1.

ב.ראשיתה של הפרשה בהגשת בקשה על פי פקודת ביזיון בית משפט על ידי המבקש, בגין אי קיום פסק דין, בהסכמה, שניתן ביום 17.1.2002 ע"י כבוד השופט (בדימוס) ממן.

ג.ביום 4.4.13 וביום 10.6.13 ניתנו החלטות ברורות המדברות בעד עצמן על המפורט בהן, לרבות מתן סעד אופרטיבי לטובת המבקש והטלת סנקציות על המשיבות כאמור בסעיף 6 לפקודת ביזיון ביהמ"ש, אשר מקנה לבית המשפט סמכות לאכוף בקנס או במאסר אדם הממרה צו שנתן ביהמ"ש.

יודגש כי בהחלטה מיום 4.4.13, ובטרם הטלת סנקציה כנגד המשיבות ניתנו 60 ימים נוספים לביצוע העבודות, כמוסכם, אך ללא הועיל.

החלטה זו הומצאה למשיבה 1 וככל שרצתה "להסביר עמדתה" כפי טענתה ולשונה בסעיף 7 לבקשה, היו לה הזדמנויות למכביר לעשות כן.

כך גם כך, בדיקה מלמדת כי ההחלטה מיום 10.6.13 הומצאה גם היא למשיבה 1.

ד.הבקשה דנן, מעלה סוגיה בה כבר הבעתי את עמדתי, כאמור בהחלטה מיום 12.9.13, כפי המפורט שם (באשר למשיבה 2).

לגופו של עניין, ביהמ"ש כאן אינו יושב כערכאת ערעור על עצמו.

בנסיבות הללו, עומדת למשיבה 1 ולכל היותר, הזכות לערעור פלילי, בהתאם להוראת סעיף 8(1) לפקודת ביזיון בית משפט (בשים לב לזמנים ולמועדים) ובדין טען לכך ב"כ המבקש בהתנגדותו.

(ראה בהקשר זה: רע"א 2417/13 יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' אנטיפוד השקעות בע"מ (13.6.13).

התנהלות המשיבות כאן, בדגש על היותן גופים ציבורים, אינה ראויה ואף מקוממת. (לרבות הניסיונות לגלגל אחריות ונציין שוב ונזכיר ולא נרפה, כי מדובר בפסק דין בהסכמה מיום 17.1.2002).

ה.אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

ו.המשיבה 1 תישא בהוצאות המבקש כדי סך של 2,500 ₪.

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"ד, 16 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: