דר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 14/05/2012, אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 0%.

2.עיקר טענות ב"כ המערער

א.הוועדה לא התייחסה לתלונות המערער בכתב הערר.

ב.הוועדה טעתה עת צפתה בקלטת הוידיאו בה צולם המערער בסתר. מדובר בצילום אשר נעשה על פי דרישת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. לטענת המערער וועדה רפואית אינה רשאית ליזום צילום בסתר של פונה. במצב דברים זה, יש לראות בקלטת כראיה בלתי קבילה, ויש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר. בעניין זה מפנה ב"כ המערער לפסיקה של בית המשפט המחוזי בערעורים על וועדות רפואיות הפועלות מכח חוק הנכים, וכן לפסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בת"א בעניינו של אורי נעימה נגד המל"ל.

ג.הוועדה שגתה עת נסמכה אך על התמונות בקלטת, והתעלמה מממצאי הבדיקה הקלינית שערכה למערער. הוועדה הגיעה למסקנה אשר אינה עולה בקנה אחד עם התמונות שצולמו בקלטת. לטענת המערער, אף בתמונות המופיעות בקלטת המערער לא נראה מרים את היד מעל לגובה השכם. נוכח ממצאיה, על הוועדה היה להעניק למערער נכות בשיעור 15% לפחות, וזאת בהתאם לסעיף ליקוי 41(4) לתקנות.

ד.הוועדה לא התייחסה לטענה כי המערער נוטל באופן קבוע משככי כאבים, וכי לולא נטילת הכדורים מצבו היה חמור יותר.

ה.הוועדה לא התמודדה כדבעי עם ממצאי בדיקת ה- C. T שעמדו בפניה.

ו. מדברי הוועדה בפרק הסיכום בהתייחסותה למכתב מאת ד"ר אלקרנאוי, משתמע כי הוועדה התרשמה משיתוף פעולה לקוי מצד המערער אף בבדיקה בפניה. על הוועדה במקרה זה היה להודיע למערער במהלך הבדיקה כי היא חושדת שאינו משתף פעולה, ולאפשר לו לומר את תגובתו. משלא עשתה כן, נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

ז.הוועדה לא התייחסה כראוי לחוות דעת מאת ד"ר אלקרנאוי.

3.עיקר טענות המשיב

א. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, וכן התייחסה לבדיקות הדמייה שעמדו

בפניה.

ב.לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה עת צפתה בקלטת המעקב. בהתאם לתקנה 30 (ב) לתקנות הביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956 הוועדה רשאית לדרוש מהמוסד לבצע חקירה. החלטת הוועדה אינה מבוססת רק על קלטת הוידאו אלא גם על מימצאי בדיקת המערער. הפסיקה אליה הפנה ב"כ המערער נוגעת לוועדות המתכנסות מכוח חוק הנכים, וסמכויותיהן שונות מוועדות בנפגעי עבודה.

ג.הוועדה התייחסה לבדיקת C .T , וכן למכתבו של ד"ר אלקרנאוי.

4.דיון והכרעה

החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

5.בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד' 213) .

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.