דקידק נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה להכרה בהיותו תושב ישראל החל מיום 15/5/03, מועד בו נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 100%. התובע הגיש כתב תביעה זה לאור החלטת הנתבע אשר שלל את תושבתו באותו מועד וקבע, כי יש להכיר בו כתושב החל מיום 1/1/04 בלבד.

2.לאחר הגשת כתב התביעה, ביום 27/2/2006 נפטר התובע, (להלן: "המנוח") והוגש כתב תביעה מתוקן על ידי החלפת בעלי הדין בכתב התביעה לשארים ואישתו של המנוח.

3.במהלך ההליך הוחלט, בהסכמת הצדדים, כי בית הדין יכריע בפסק דין זה בשאלת התושבות של המנוח בעת היווצרות אי הכושר על פי החומר המצוי בתיק. כן, כל חישוב שהנתבע מבקש לבצע ובחינה של זכויות הצדדים שאינם צדדים בתיק ובכל הקשור לסכומים שנובעים מזכאות של המנוח לקצבת הנכות הכללית במידה ובית הדין יכריע שיש כזו, יעשה לאחר ההכרעה בתושבות וללא כל קשר לתיק זה.

4.ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה אשר אינן שנויות במחלוקת:

א.המנוח היה יליד 1955 ונשא תעודת זהות ישראלית.

ב.המנוח סבל ממספר בעיות בריאותיות והיה נכה קטוע רגליים.

ג.המנוח התגרש מאשתו הראשונה בשנת 2001 לאחר שנולדו להם ילדים.

ד.המנוח התחתן עם אשתו השניה, פאטמה, בשנת 1993 ונולד להם בן בשנת 1998.

ה.לאח המנוח, אברהים דקידק, בית בשכונת באב חוטה בעיר העתיקה בירושלים.

ו.המנוח הוכר על ידי הנתבע כתושב החל מיום 1/1/04, כמתגורר בשכונת בית חנינה בירושלים.

5.ראיות ועדים

אשתו השניה של המנוח, הגברת פאטמה דקידק הגישה תצהיר והעידה בפנינו. כן העידו, אח המנוח אברהים דקידק, אשתו הראשונה של המנוח, דקידק מאג'דה, וכן רפי אמסלם ועבדאל רחמן, חוקרים מטעם הנתבע.

במהלך העדויות הוגשו המוצגים הבאים: הצהרה מיום 13/7/00, סומן נ/1, הודעת אדקידק פאטמה מיום 10/2/99, סומן נ/2, נ/3, הודעת אדקידק פאטמה מיום 31/1/01, סומן נ/4, הודעת אדקידק פאטמה מיום 15/12/04, סומן נ/5, דין וחשבון רב שנתי מפורט, סומן נ/6, הודעת אברהים דקידק מיום 14/2/99, סומן נ/7, הודעת דקידק מאג'דה מיום 10/8/05, סומן נ/8, סיכום חקירה מיום 11/3/99, סומן נ/9.

6.דיון והכרעה

תנאי הזכאות לזכויות שונות הנובעות מחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 הוא, כי דורש הקיצבה הינו "מבוטח", דהיינו - הוא "תושב ישראל". בית דין זה נדרש למבחנים לקביעת מעמדו של אדם כ"תושב ישראל" מספר רב של פעמים. בעניין זה נפסק כי,

"לא יהא זה נכון לקבוע נוסחה כוללת ומרשם כולל, אשר יהיה בהם כדי לענות על כל המצבים שבהם מתעוררת השאלה, אם פלוני הוא תושב ישראל, אם רכש מעמד כזה, או אם הפסיד מעמד כזה. תשובה תבוא ממכלול הנסיבות, כעולה מכל האמור לעיל. נדגיש רק זאת, שבחשבון סופי תקבע הזיקה למעשה; זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל, כמקום ש'בו הוא חי', ש'זה ביתו'" (דב"ע מה/73-04 עיידא סנוקה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 84, 79).

לגבי נטל ההוכחה נפסק, כי במקרה שהתובע הוא בעל תעודת זהות ישראלית, הנטל להוכיח שאין הוא תושב ישראל רובץ על כתפי המוסד. כמו כן, יש להדגיש, כי אם בסוף ההליך מעריך בית הדין שהוכחות הצדדים הן שקולות ומאוזנות, כי אז יכריע בית הדין לטובת המבוטח, למרות היותו התובע בתובענה (דב"ע נה/19-0, פאתנה שעבנה נ' המוסד פד"ע כט 133).ו

7.גרסת התובעים באשר למקום מגוריו של המנוח

לטענת התובעים, המנוח התגורר בתחומי מדינת ישראל. החל משנת 1993, לאחר שהתחתן פעם שניה התגורר המנוח עם אשתו בכפר עקב ולסירוגין גם בבאב חוטה בעיר העתיקה בירושלים. החל מחודש 5/03 התגוררו בבית חנינה בירושלים.