דפני נ' ביתילי

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית בסך של 6,790.5 ₪ שהינה תביעה להחזר התשלום ששילמה התובעת לנתבעת בגין רכישת ששה כסאות מעור בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, נכון להגשת התביעה.

2.לטענת התובעת, בשנת 2004 רכשה מהנתבעת ששה כסאות עליהם הוצמדה תווית עם הרישום "עור" ואשר הוצגו בפנייה "ככסאות עור אמיתי". עלות הכסא עמדה ע"ס 1,337 ₪. התובעת טוענת בתביעה, כי "לפני כשנה" הסירה ממשענות הגב "מפיות קישוט שהוצמדו במסקינגטייפ" ועם הסרתן התקלפה השכבה העליונה של העור.

עפ"י בדיקת "מהנדס עור" הסתבר לתובעת שהכסא שנמכר לה מצופה בעור "בייקסט" – דהיינו שהינו "שכבת פלסטיק חומה שמזיעים עליה כמו על פלסטיק, היא נשרטת כמו פלסטיק, וניתקת פה ושם מהעור".

לפי התובעת, אילו ידעה בשעת הקניה על טיב הציפוי, היא לא היתה קונה את הכסאות.

3.הנתבעת טוענת שיש לדחות את התביעה. לדידה, התובעת מסתירה בכתב התביעה עובדות רלוונטיות ומנסה להתעשר על חשבונה שלא כדין, כשהיא תובעת החזר עבור כסאות שהיא בעצמה הסבה להם נזק ולאחר 5 שנים מתום תקופת האחריות.

לפי הנתבעת, הכסאות נרכשו במחיר מבצע בהנחה של 30.27% וכי כעבור 4 שנים ממועד רכישתם פנתה התובעת לנתבעת בטלפון והלינה על כך שכשהסירה מעל הכסאות מפה, שהיא עצמה הצמידה, התקלף העור מעל הכסאות. נטען, כי התובעת פנתה למועצה לצרכנות וכי הנתבעת, לפנים משורת הדין, הציעה לה הנחה חריגה ברכישת כסאות חדשים.

לעניין סוג העור, נטען ע"י הנתבעת, כי גם לפי חוות הדעת מטעם התובעת מדובר בכסאות מעור וכי לא היתה כל בעיה עם העור עצמו "ושהנזק נוצר עקב הדבקת המסקנטייפ ע"י התובעת על פני העור".

4.בדיון שהתקיים בפניי חזרו הצדדים על טענותיהם כפי שפורטו בכתבי הטענות. התובעת הציגה תמונות של הכסא ואף הציגה דוגמה של העור.

נציגת הנתבעת הדגישה כי הדיון אינו על סוג העור, שכן גם לפי המהנדס מטעם התובעת המדובר בעור. היא ביקשה אף להציג אישורים "מהספק המקורי בחו"ל" ואכן הונחו בפניי אישור הזמנת הכסאות ואף דוגמאות של העור לפי מספרם הקטלוגי.

5.לאחר ששמעתי את התובעת ואת נציגת הנתבעת והתרשמתי מהופעתן בפניי ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם ובמסמכים הנוספים שהגישו הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

6.ייאמר מיד, כי גם על פי קביעתו של המומחה מטעם התובעת המדובר בכסאות עם ריפוד עור. מבלי להיכנס לסוג העור, יש לקבוע כי התובעת לא הוטעתה ע"י הנתבעת וכי לא הוצג בפניה מצג שווא.

הצמדת תווית לכסאות שעליה רשום "עור" עולה בקנה אחד עם החומר ממנו עשוי הכסא, גם אליבא דמומחה וכפי שזה הוצג בפניי בקטלוג שצורף לתיק.

7.גם "עור זול", כפי שקובע המהנדס בחוות דעתו, הינו עור. התובעת לא הראתה שרכשה חומר אחר תוך מצג שווא שמדובר בעור, ולכן טענתה בעניין זה אין לה על מה לסמוך.

גם המחיר של הכסאות כפי ששולם ע"י התובעת אין בו כדי להעיד על מצג שווא מצד הנתבעת.

8.באשר לנזק שנגרם לכסאות הרי שגם בכך אין כדי להלין על הנתבעת.

התובעת מודה כי הנזק נגרם בעת שהסירה "מפיות קישוט" שהוצמדו על ידה באמצעות דבק למשענות של הכסאות.

מדובר באירוע אשר התרחש מספר שנים לאחר מועד הרכישה ותום תקופת האחריות. משכך, אין כל הגיון או הצדקה משפטית לחייב את הנתבעת לשאת בנזק.

9.יתרה מכך, גם אילו היה מדובר בנזק שנגרם בתוך תקופת האחריות, לא היה מקום לקבוע שהוא נגרם כתוצאה משימוש סביר שנעשה בכסאות. נהפוך הוא: התובעת צריכה היתה לדעת שהסרת המפיות לאחר שאלה הודבקו בדבק משך שנים, עלולה לגרום נזק לכסאות כפי שאכן קרה בפועל.

בכגון דא, מקובלת עלי טענת הנתבעת כי הנזק נגרם כתוצאה משימוש לא נכון וכי אינו נובע מבלאי סביר עקב שימוש רגיל. משכך, אין לתובעת להלין אלא על עצמה.