דנציגר ואח' נ' שמוייסמן ואח'

פסק דין

1.התובעים הגישו תביעה קטנה כנגד הנתבעת ולריה שמוייסמן וכנגד הנתבעת 2 – המבטחת של הנתבעת.

2.בכתב התביעה עותרים התובעים כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעות לשלם להם סך של 5,538 ₪ (להלן: "סכום התביעה").

3.ביום 12.1.11 אירעה תאונה בה היו מעורבים רכב פרטי מס' רישוי 75-887-50(להלן: "רכב התובעים")אשר היה נהוג ע"י התובעת 1.

4.מאידך, בתאונה היה מעורב רכב פרטי מ.ר. 82-843-28 (להלן: "רכב הנתבעת"). רכב זה היה מבוטח ביום התאונה אצל הנתבעת 2 (להלן:"אליהו") בפוליסת ביטוח תקפה המכסה את אחריותה כלפי צד ג'. רכב זה היה נהוג ע"י הנתבעת.

5.בדיון מיום 13.9.11 הופיע התובעת וטענה כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידי התובעים, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבעת, ועל כן על הנתבעים כאחד לשלם את סכום התביעה.

מאידך, טענה הנתבעת כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובעים, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובעים.

6.התובעת ספרה כי נכנסה לרח' התוכנה באזור התעשיה בכפ"ס בקטע הסמוך לעקול. התובעת יצאה ממקום חניה, נכנסה לעקול כאשר לטענתה הנתבעת שיצאה ממקום חניה בנסיעה עם החזית קדימה (כלשונה) פגעה בתובעת בפנה הימנית של האחרונה באמצעות פנה שמאלית קדמית שלה.

התובעת ספרה בחקירתה הנגדית כי ראתה את רכב הנתבעת סמוך אליה, אך לא יכלה "לברוח" שמאלה בשל רכב שהגיע במהירות במסלול הנסיעה הנגדי. התובעת הודתה כי הייתה במרחק קצר מרכב הנתבעת, כאשר זה יצא מהחניה קודם התאונה.

7.הנתבעת ספרה בעדותה לביהמ"ש כי יצאה ממקום חנייתה הקבוע שסמוך לעקול רח' התוכנה. התנאים בשטח הם כאלו שאין לה שדה ראיה מכוון נסיעת התובעת, ולכן היא יוצא מעט מהחניה ע"מ לשפר את שדה הראיה ולהמשיך בנסיעה.

הנתבעת טענה כי הבחינה בתובעת המגיעה, ולכן עצרה עצירה מוחלטת כדי לאפשר לה לעבור. במקום זאת חשה בחבטה. הוסיפה הנתבעת וספרה כי המשפט הראשון ששמעה מהתובעת כי היא מתנצלת על הארוע וכן כי בשעת הנסיעה היא מסתכלת אך ורק קדימה ולא לצדדים.

8.התובעת סכמה ואמרה כי נסתה לסיים את העניין מחוץ לכתלי ביהמ"ש בכך שהנתבעת תשלם לה 1,000 ₪ ובסכום זה ידידה יתקן את הרכב במחיר מופחת. למותר לציין כי האחרון לא הגיע להעיד.

9.הנתבעים ציינו כי התובעת כשלה, עפ"י הודאתה שלה, בכך שלא פעלה להקטנת הנזק ושלמה 1,000 ₪ לידידה, ובכך לחסוך הוצאות מיותרות לה ולנתבעים.

10.במחלוקת זו שבין הצדדים אני מקבל עמדת הנתבעת שיש לייחס לתובעת את האחריות המלאה לארוע התאונה. התובעת נסעה, גם אם במהירות יחסית נמוכה (20,30 קמ"ש), שלא בהתאם לתנאי הדרך וכך ארעה לה התאונה.

11.נוכח האמור דין התביעה להדחות וכך אני מורה.

12.כפועל יוצא התובעת תשלם לנתבעים (כ"א מהם) סך 200 ₪ ובסה"כ 400 ₪. התשלום יבוצע עד יום 1.12.11 שאם לא כן יתלוו לו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ב, 24 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: