דנינו נ' משטרת ישראל ואח'

פסק דין

1.עניינה של העתירה הוא בפיטוריו של העותר משורות המשטרה לאחר שנמצא אשם בדין משמעתי בעבירה של הטרדה מינית. לא אחזור על כל פרטי המעשים בהם הורשע העותר, אולם אדגיש כי על פי הממצאים, העותר חזר ושוחח עם המתלוננת, פעם אחר פעם ותוך ניצול יחסי המרות ביניהם, שיחות בעלות תוכן מיני, וכן כפה עצמו עליה בכך שחיבקה בכוח, תוך שהוא מצמיד את איבר מינו לגופה. בית הדין המשמעתי גזר עליו עונש של הורדה בדרגה לתקופה של חצי שנה ונזיפה חמורה. ערעורו של העותר על פסק הדין נדחה על ידי בית הדין לערעורים של המשטרה. משנדחה הערעור, החליט מפכ"ל המשטרה להורות על פיטוריו של העותר והשר לביטחון פנים אישר החלטה זו.

2.בעתירה שהגיש העותר ביקש הוא כי בית המשפט יורה על הקפאת פיטוריו עד לאחר שתינתן החלטה בבקשה למשפט חוזר אותה הגיש ביום 15.11.10. מאחר שהעתירה הוגשה עם פרוץ שביתת הפרקליטים, מצאתי לנכון להוציא צו ארעי ולפיו עד למועד הדיון לא יכנסו פיטוריו של העותר לתוקף. לנוכח הצו הוצא העותר לחופשה כפויה.

3.ביני לביני התקבלה ביום 31.1.11 החלטת נשיא בית הדין לערעורים, ניצב דודו מנצור ולפיה נדחתה בקשתו של העותר למשפט חוזר.

4.למעשה מופנים נימוקי העתירה כנגד תקפות הממצאים אליהם הגיע בית הדין למשמעת לאחר ששמע ראיות. לטענת העותר אין יסוד להרשעתו, לפיכך גם טעה בית הדין לערעורים בדחותו את הערעור וכך טעה גם נשיא בית הדין בדחותו את הבקשה למשפט חוזר.

5.טיעונים אלה אינם יכולים לשמש תשתית לביסוסה של עתירה כנגד החלטת המפכ"ל לפטר את העותר שנמצא אשם בהליך משמעתי. בית המשפט לעניינים מנהליים אינו מהווה ערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין למשמעת ושל ערכאת הערעור עליו. משניתן פסק דין חלוט, רשאי היה המפכ"ל לשקול את ממצאיו ולהחליט האם קצין משטרה שאלה הממצאים שנקבעו נגדו ראוי לשמש קצין בשורות המשטרה. עם זאת, לא למותר להוסיף כי עיון בפסקי הדין של הערכאות המשמעתיות השונות אינו מגלה טעות בולטת. מדובר בפסקי דין המושתתים על ניתוח מדוקדק של הראיות ועל ממצאי מהימנות.

6.כאמור, משהוצג בפני המפכ"ל פסק הדין של בית הדין המשמעתי, רשאי היה לקבוע כי קצין אשר כזה אינו יכול עוד להמשיך ולשרת במשטרה. לטעמי, בדין קבע כך. המדובר בהתנהלות גסה ופוגענית כלפי שוטרת צעירה ששימשה תחת פיקודו. מקומו של אדם כזה לא יכירנו בשירות הציבורי בכלל ובוודאי שלא במסגרת שתפקידה העיקרי הוא אכיפת החוק והגנה על נפגעים פוטנציאליים מעבירות. המדובר בעבירה שיש עמה קלון, נסיבותיה חמורות ויש בהן משום פגיעה בתדמית המערכת המשטרתית הן כלפי פנים והן כלפי הציבור.

7.גם הטענה לפיה בית הדין הסתפק בעונש של הורדה בדרגה ובנזיפה לאו טענה היא. ההליך אותו נקט מפכ"ל המשטרה הינו הליך העומד בפני עצמו, מכוח סמכויותיו לפי פקודות הקבע של המשטרה. יצוין כי במסגרת הליך זה קיבל מפכ"ל המשטרה את חוות דעת מפקדו של העותר, את עמדת הלשכה המשפטית ואת המלצת ראש אגף משאבי אנוש אשר כולם סברו כי יש לפטר את העותר. ביום 7.7.10 נערך שימוע לעותר ובו הובהר לו ולבאת-כוחו כי נשקלת הכוונה לפטרו בעקבות הרשעתו בעבירה של הטרדה מינית ודחיית ערעורו בבית הדין לערעורים. כאמור לעיל, החלטת המפכ"ל לגופה נראית בעיני ראויה ובוודאי שלא נמצאה לי עילה להתערב בה.

8.סוף דבר, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים באמצעות פקס.

ניתן היום, ט' אדר א תשע"א, 13 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: