דניאל קורן נ' עו"ד אורן הראל ואח'

השופטת ד' ברק-ארז:

1. האם יש מקום לדחיית בקשה לביטול הענקה של נכס על-ידי מי שהוכרז בהמשך כפושט רגל בשל פרק הזמן שחלף מאז נפתח הליך פשיטת הרגל ועד למועד שבו הוגשה? אם כן – באילו נסיבות ניתן לעשות כן? שאלות אלה עמדו במרכז הערעור שבפנינו במקרה שבו הבקשה לביטול ההענקה הוגשה בעת שהנכס כבר עבר לצד שלישי, וכל זאת לרקעו של קרע משפחתי קשה שמעורבים בו הצדדים.

עיקרי התשתית העובדתית

2. הפרשה שבפנינו היא סבוכה ורבת פרטים. כפי שיובהר להלן, חלק מן הנסיבות האופפות אותה מותירות ערפל עובדתי מסוים, וזאת בשל פרק הזמן הארוך שחלף בין המועד שבו התרחשו האירועים הרלוונטיים לבין מועד הדיון בהם בבית המשפט של פשיטת הרגל, כחמש עשרה שנים לאחר מכן, נושא שעוד אדרש לנפקותו.

3. בעיקרו של דבר, בפנינו סכסוך הניטש בין המערער, דניאל קורן (להלן: דניאל או המערער), לבין הנאמן בפשיטת רגל של המשיב 2, יצחק קורן (להלן: יצחק או החייב), שהוא אחיו של דניאל. דניאל ויצחק היו בעבר שותפים עסקיים שניהלו יחד את גן האירועים "גן אורנים" (להלן: העסק). את העסק הקימו וניהלו במשך שנים רבות הוריהם של דניאל ויצחק, ולימים העבירו את מניותיהם בו לילדיהם. בין דניאל ויצחק גבה הר אשר הוביל למכירת חלקו של דניאל בעסק המשותף ליצחק כבר בשנת 1995. יצחק המשיך לנהל את העסק לבדו. לימים העסק קרס וביום 26.5.2002 ניתן צו לפירוקו.

4. מקורו של תיק פשיטת הרגל מושא הערעור שבפני הוא בחוב של יצחק למשיבה 4, רשות המסים (להלן: רשות המסים או הרשות). חוב זה נוצר בין השאר בשל כך שיצחק משך כספים מהעסק כהלוואות בשנים 2000-1999. בסופו של דבר כספים אלה לא הוחזרו על-ידו לעסק, ולכן בשנת 2002 הוציאו רשויות המס ליצחק שומה לפי מיטב השפיטה בטענה כי מדובר בהכנסה החייבת במס.

5. בין לבין, ביום 11.8.1999, בעת שהעסק התנהל כרגיל מבחינת מראית פני הדברים, יצחק העביר לאמו, לאה קורן ז"ל (להלן: האם), את הזכויות בדירה בתל אביב שהייתה בבעלותו (להלן: הדירה). סמוך לאחר מכן, בחודש ספטמבר 1999, ערכה האם צוואה שבה היא ציוותה את הדירה לדניאל. בפועל, עוד לפני מותה העבירה האם את הדירה לדניאל ללא תמורה והזכויות בה נרשמו על שמו ביום 14.1.2003. האם נפטרה ביום 11.1.2005.

6. ביום 11.2.2009 הגישה רשות המסים בקשה להכרזה על יצחק כפושט רגל ולמתן צו כינוס לנכסיו. ביום 8.6.2009 ניתן צו לכינוס נכסי החייב. עו"ד אורן הראל, המשיב 1, מונה כמנהל המיוחד לנכסיו של החייב, ובהמשך הוא מונה לנאמן (ולכן הוא יכונה להלן: הנאמן). בחודש ינואר 2013 הגיש יצחק בקשה להפטר, וביום 17.2.2014 קיים בית המשפט המחוזי דיון בבקשה. במהלך הדיון ציין הנאמן כי הוא מתנגד לבקשת ההפטר, בין היתר משום ש"לפני ימים ספורים", בלשונו, נודע לו על העברת הדירה מיצחק לאם בשנת 1999, ומאחר שברצונו לבחון את נסיבות ההעברה. בהמשך לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום לדון בעת הזו בבקשת ההפטר, והורה לנאמן לבדוק בתוך 60 ימים את ההעברה ונסיבותיה, ואם יש צורך בכך, לעתור לביטולה. ביום 22.4.2016 הנאמן הגיש דו"ח לבית המשפט המחוזי ובו טען כי הדירה הועברה מהאם ליצחק ללא תמורה, וכי בעת העברתה יצחק לא היה בר-פירעון. בהתאם לכך, הנאמן המליץ להצהיר על יצחק כפושט רגל כבר בשלב זה על-מנת שניתן יהיה לבטל את ההענקה.

7. ביום 18.8.2014 הורה בית המשפט המחוזי לנאמן להגיש בקשה לביטול ההענקה עד ליום 10.9.2014, עוד בטרם יוכרז יצחק כפושט רגל. לאחר מכן, הגיש הנאמן בקשה בהסכמה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול ההענקה עד ליום 18.9.2014, וזו התקבלה.