דנטל סנטר א.ר. בע"מ נ' חביב ואח'

החלטה

בפניי תובענה המפרטת מעשה גניבה לכאורה של עובד, ואת הנזקים הנטענים שנגרמו כתוצאה מכך.

על פי האמור בכתב התביעה, הנתבע 1, עבד בשורותיה של התובעת, וביצע לכאורה מעשים של גניבת ציוד, מכירתו באמצעות שירות המשלוחים של התובעת והכנסת הכספים שהתקבלו מהלקוחות לכיסו, וכן בעניין גניבה לכאורה של רשימת לקוחות.

הנתבעים הגישו בקשה לסילוקה של התובענה על סף מחמת העדר סמכות עניינית, שכן על פי טענת הנתבע 1, הוא עובד של התובעת, וכי כל התובענה נולדה לאור דרישתו לקבלת הזכויות המגיעות לו כתוצאה מפיטוריו שלא כדין מהתובעת.

סעיף 24 א (1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט -1969 קובע את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה כך:

". (24) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש)."

ב"כ הנתבעים טוען, כי המבחן היחידי שיש לבחון הינו קיומם של יחסי עובד מעביד.

ב"כ התובעת טוען, כי כאשר המדובר בתובענות שעילתן בפקודת הנזיקין הסמכות לביהמ"ש כאן.

בעע (ארצי) 625/08 מירב תותי אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מניחה כב' הנשיאה השופטת ארד, את היסודות לבחינת העילה, באופן מרחיב בוחן את מהותה של התובענה מהבחינה העניינית, וכך היא קובעת:

"מרכז הכובד לבחינת הסמכות העניינית הוא "מהות הסכסוך וייחודו במסגרת משפט העבודה, לאמור, מבחן מהות עילת התביעה במובנה הרחב. זאת, בעיקר, נוכח הקושי המובנה בהבחנה בין סוגיה השייכת למשפט העבודה לבין כזו השייכת לדין הכללי כאשר לא אחת נשלטות אותן סוגיות על ידי דיני העבודה ועל ידי הדין הכללי, כאחד.

כאשר עילת התביעה עשויה להתפרשֹ על פני הסמכות העניינית של מספר ענפי משפט, תקבע הסמכות העניינית על פי העילה ומסכת העובדות בכתב התביעה. בנסיבות ממין אלה "אין מנוס מהערכת המשקל היחסי בין היסודות האמורים, תוך חיפוש אחר המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת, אשר על פיו תוכרע שאלת הסמכות" כך דרך כלל, כך גם עת המדובר בתחולת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על הסדר ביטוחי שהוא הסדר פנסיוני בעיקרו והכולל רכיבים ביטוחיים שאינם פנסיוניים. ודוק. "הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין. ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו על כל בעלי הדין הנוגעים לעניין". הנה כי כן, מבחן מהות העניין הוא מבחן העילה במובנה הרחב, על בסיס מדיניות שיפוטית לפיה סדרי הדין אינם כללים פורמאליים בלבד, כי אם כְּלֵי שָרֵת הבאים לסייע למערכת המשפט לדון בדין המהותי."

בע"ע 407/05 ובע"ע 419/05 שמואל לם – מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ ניתן ביום 21.6.06, (פורסם בנבו), קובע בית הדין הארצי לעבודה כי לביה"ד אין סמכות לדון בתובענות נזיקיות.

בענייננו, העילות הינן תרמית, גזל, והעובדה שהנתבע 1 היה עובד של התובעת היא עובדה שעל פניה זרה למסכת העובדתית הנפרשת בכתב התביעה, יכול היה להיות אדם זר שיבצע את מעשה העוולה הנטענים, ואין כל נפקות להיותו של הנתבע עובד דווקא. מה גם שהנתבע 2 אינו עובד ועל כך אין מחלוקת.

אני סבורה כי מבחן מהותה של עילה מצביע כי המדובר בתובענה מתחום דיני הנזיקין והינה בסמכותו של ביהמ"ש כאן, הבקשה לסילוק התובענה על סף נדחית. לעיין ההוצאות אדרש בסיומו של ההליך.

עוד טענה בפי ב"כ הנתבעים שהתובענה כאן הינה שיקוף של הכתב ההגנה בבית הדין לעבודה, ומשכך ייתכן ועל ביהמ"ש לשקול להמתין להכרעת ביה"ד לעובדה במחלוקות העובדתיות. בשלב זה ביהמ"ש לא התבקש לעכב את התובענה, ולא ברור כיצד מתקדמת התובענה בביה"ד לעובדה, ולפיכך לא אדרש לנושא זה.

הצדדים ישלימו את כל ההליכים המקדמיים ביניהם, ובתיק קבוע מועד לדיון והתובענה תימשך כסדרה.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ג, 26 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: