דחיית בקשה לדיון נוסף בעתירה נ' ביטול סעיפים בחוק תאגיד השידור הציבורי

לפניי בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה ב-בג"ץ 6133/14 גורביץ נ' הכנסת (26.3.2015) (להלן: פסק הדין), בו דחה בית המשפט פה אחד (מפי המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ובהסכמת השופטים נ' הנדל וצ' זילברטל) את עתירתם של המבקשים כנגד חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014.

רקע

1. במוקד פסק הדין מושא הבקשה לדיון נוסף עמד חוק השידור הציבורי, אשר עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ביום 29.7.2014. החוק נועד להסדיר את פירוקה של רשות השידור ואת הקמתו של תאגיד שידור ציבורי חדש. המבקשים – 71 מעובדי רדיו "קול ישראל" שברשות השידור – עתרו להורות על בטלותו של החוק. זאת בשל שתי טענות עיקריות: בהליך החקיקה נפלו פגמים היורדים לשורשו של ההליך; החוק פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכויות החוקתיות להתארגנות, לקניין, לחופש העיסוק, לשוויון ולמינימום קיום אנושי בכבוד.

2. בית משפט זה דחה, כאמור, פה אחד את עתירתם של המבקשים. לעניין הפגמים שנטען כי נפלו בהליך החקיקה נקבע:

"לא מצאנו כי בהליך חקיקת חוק השידור הציבורי נפלו פגמים היורדים לשורש ההליך. ההר שלפני העובדים היה גבוה, כמובן בראש וראשונה כיון שההליך עבר ועדה מקצועית, הסכמים עם ארגוני עובדים וחקיקה לאחר דיונים רבים בכנסת – כך שמעיקרא קשה לתקוף חוקתית תהליך מעין זה" (פסקה ע"ו לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין).

כן דחה בית המשפט את הטענות בדבר פגיעה בלתי מידתית בזכויות חוקתיות: בית המשפט מצא כי החוק אינו פוגע בזכויות לחופש העיסוק, למינימום קיום אנושי בכבוד ולשוויון, וקבע כי פגיעתו בזכויות להתארגנות ולקניין עומדת בתנאים שנקבעו בפסקת ההגבלה.

           מכאן הבקשה לדיון נוסף שלפניי.

טענות הצדדים בדיון הנוסף