דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' מרקוביץ

פסק דין

לפני תביעה כספית ע"ס 3,555 ₪ בגין נזק אשר נגרם לרכב התובעת בתאונה מיום 18.4.09. התובעת טוענת כי הנתבע, אשר נהג ברכב המעורב בתאונה והינו בעליו, אחראי לקרות התאונה ולפיכך עליו לשאת בנזקיה. התובעת תמכה את כתב התביעה בחוו"ד שמאי.

הנתבע הגיש כתב הגנה בו אישר את אחריותו לאירוע התאונה אך חלק על גובה הנזק וטוען כי לא כל הנזק המפורט בחוות הדעת נגרם בתאונה. הנתבע לא צרף חוו"ד נגדית.

הנתבע ביקש לחקור שמאי התובעת. לדיון שנקבע לא התייצב שמאי התובעת ובסופו של יום, ויתר הנתבע על חקירת השמאי מהטעם כי חקירה זו אינה נדרשת (ראו דברי הנתבע ע' 6 ש' 27, ע' 9 ש' 2-3). מטעם התובעת העיד הנהג, מר רייכמן אבי (להלן: "נהג התובעת"). הנתבע העיד בעצמו.

בטופס ההודעה של נהג התובעת נרשם בתיאור הנזק: "שפשוף טמבון אחורי ימני". נהג התובעת העיד כי אינו זוכר את פרטי התאונה, אשר התרחשה בשנת 2009, וכי אינו זוכר את פרטי הנזק. עוד ציין ביחס לרשום בהודעתו: "אם זה כתוב אז זה הנזק" (ע' 5 ש' 17). נהג התובעת נשאל: "האם יכול להיות שהיה נזק גדול מאוד ונהדפת קדימה ולא דיווחת עליו בתאונה הזו" והשיב: "לא, מה שדיווחתי זה מה שראיתי" (ע' 5 ש' 21-22).

הנתבע טען בעדותו כי הנזק היחיד אשר נגרם לרכב התובעת כתוצאה מהתאונה הינו שפשוף קל בפגוש האחורי הדורש תיקוני צבע בלבד (ע' 3 ש' 13). הנתבע העיד: "אני שפשפתי אותו קלות בפגוש האחורי ימני עם הדלת השמאלית שלי. לא פגעתי בו חזיתית ולא פגעתי בו בעוצמה" (ע' 7 ש' 3-4) וכן "הנזק שנגרם לו בפגוש האחורי... לא נגרם כל נזק לפגוש בצידו הימני ולא נגרם שום נזק לכנף" (ע' 7 ש' 25-26).

בחוות דעתו של שמאי התובעת נרשם כי ברכב נזקים תאונתיים לצד הימני אחורי של הרכב. נרשם כי הכנף האחורית הימנית והמגן האחורי נמצאו ניזוקים. השמאי העריך את עבודות התיקון ב-720 ₪ (לאחר הנחה) ועבודות הצבע ב-800 ₪ (לאחר הנחה). סה"כ – 1,520 ₪. עוד קבע המומחה כי בעקבות התאונה נגרמה לרכב ירידת ערך בגובה של אחוז אחד ובסך של 645 ₪.

בתמונות שצילם שמאי התובעת (ת/1) נצפים שפשופים קלים בטמבון ובכנף ימנית אחורית. הנתבע טוען כי צילם את רכב התובעת מיד אחרי התאונה וטען כי בתמונות שצילם נצפה נזק בטמבון בלבד (נ/1). אולם, בחלק מהתמונות שצילם הנתבע נראה שפשוף קל גם בכנף (נ/1).

עיינתי היטב בתמונות שצילם השמאי ובתמונות שצילם הנתבע ולא מצאתי ביניהן הבדל משמעותי, אם בכלל. התמונות שצילם שמאי התובעת והתמונות שצילם הנתבע צולמו מזוויות שונות וסביר להניח שבתנאי תאורה שונים. כאמור, באחת התמונות שצילם הנתבע אף נחזה שפשוף קל בכנף, בדומה לתמונות שמאי התובעת.

בדיקת השמאי בוצעה ביום 13.5.09, כחודש לאחר התאונה. מדובר בפרק זמן סביר, כאשר השפשופים הנראים בכנף ובטמבון הנחזים בת/1 נראים קלים, באותו כיוון ומתיישב כי נגרמו באותה תאונה. הנזקים ומיקומם מתיישבים אף עם תיאור הנתבע את אירוע התאונה. חשוב לציין כי מדובר בנזקים קלים ביותר, אשר גם השמאי העריך תיקונם בעלות נמוכה.

הרשום בהודעת נהג התובעת כי הנזק הוא שפשוף בכנף, מתיישב עם התמונה הכללית של הנזק, שכן, כאמור, השפשוף בכנף הינו קל ביותר.

פועל יוצא, התובעת הרימה את נטל המוטל עליה להוכחת הנזק אשר נגרם בתאונה.

אשר לגובה הנזק – התובעת תמכה תביעתה בחוו"ד שמאי. הנתבע לא הגיש חוות דעת מטעמו. אשר על כן, גם בענין זה יש לקבוע כי התובעת הרימה הנטל המוטל עליה וגובה הנזק יקבע בהתאם למופיע בחוות דעת שמאי התובעת בצירוף שכ"ט שמאי, הוצאות ושכ"ט עו"ד.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת 2,565 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27.5.09. כמו כן, אני מחייבת את התובעת לשאת בהוצאות התובעת בסך 355 ₪ (אגרה) ושכ"ט עו"ד בסך 911 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסה"ד שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי כחוק.

המזכירות מתבקשת להמציא את פסה"ד לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ג' אדר תשע"ג, 13 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: