דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' אלפסי אלברט ואח'

פסק דין

התובעת טוענת כי עת היה רכבה בנסיעה, בנתיב הימני ביותר הדרך, לפתע הגיחה משאית הנתבעים, מהנתיב אשר משמאל לנתיב נסיעת רכב התובעת, סטתה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגעה בו תוך גרימת נזק.

הנתבעים טוענים בכתב ההגנה כי המשאית נסעה נתיב הימני כשבכוונתה לפנות ימינה, תוך איתות על כך.

לפתע הבחין נהג המשאית במראת הרכב, ברכב התובעת שהגיח במהירות גבוהה מאחור, בנתיב הנסיעה מימין, בכדי לעקוף המשאית ולהספיק לחצות הרמזור בירוק, ותוך כדי פגע בעוצמה עם דלת שמאל – אחורית, במשאית.

על מנת להכריע במחלוקת שמעתי את שני הנהגים, גם עיינתי בשאר חומר הראיות שהניחו בפניי שני הצדדים, לרבות הודעות הנהגים, תמונות נזק לרכב התובעת ועוד.

בסופו של יום, לאחר בחינה,שקילה ואיזון של כלל חומר הראיות ולאחר עריכת מאזן ההסתברויות, לאור התרשמותי מעדויות העדים ומהימנותם; לאור מיקום התאונה בדרך (בסמוך לפני הצומת בו מתאפשרת פניה ימינה בדרך), לאור נתיב הנסיעה של כל אחד מהצדדים עובר לתאונה (רכב התובעת נוסע בנתיב הימני בעוד משאית הנתבעים נוסעת בנתיב השני מימין ונהגה מבקש לפנות בצומת ימינה); לאור מיקום הפגיעה בכל אחד מכליי הרכב; לאור עדות נהג המשאית כי בדיוק כשביצע את הפניה ימינה שמע "צפירות נוראיות וחריקת בלמים", סטה מיד חזרה שמאלה ונעצר, אך לא יכול היה למנוע הפגיעה ברכב התובעת, גם לאור הודעת נהג המשאית כי לפני הפגיעה כלל לא הבחין ברכב התובעת, שוכנעתי כי התאונה התרחשה בנסיבות הבאות:

רכב התובעת נוסע בנתיב הימני ביותר, כאשר משאית הנתבעים נוסעת בנתיב השני מימין ונהגה מבקש לפנות ימינה בצומת הקרוב.

כשהגיעה המשאית בסמוך לצומת, סטה נהגה ימינה, אך לא הבחין כלל ברכב התובעת הנוסע בדדך, בנתיב הימני ביותר בדרך, מימין למשאית. כך פגעה המשאית בדופן שמאלית ברכב התובעת, בדלת השמאלית - האחורית של רכב התובעת, תוך גרימת נזק.

בנסיבות התרחשות התאונה כמפורט לעיל לא מצאתי כי הנהג ברכב התובעת נושא ברשלנות תורמת.

בהתאם ישאו הנתבעים בנזקיה המוכחים של התובעת, דהיינו הנזק בסעיף 7.1 + 7.2 לכתב התביעה (בקיזוז הנחת מוסך מטפל וחלפים ובניכוי מע"מ) ובתוספת הפרשי הצמדה כמקובל.

שאר פריטי הנזק הנתבעים לא הוכחו.

כן ישאו הנתבעים באגרת המשפט כפי ששולמה, בשכר עד התובעת בסך 300 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן היום, כ"ז טבת תש"ע, 13 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.