דמיירי נ' מוערף ואח'

החלטה

בפני בקשות רשות להתגונן ובקשות לעיכוב הליכים עד לאחר הכרעה בתביעה התלויה ועומדת, שהוגשו מטעם הנתבעים בשתי התובענות שבכותרת, אשר הוגשו על ידי התובע בסדר דין מקוצר, לסילוק יד מנכס מקרקעין שלפי הנטען קנויות לו הזכויות במלואן ונידונו בפני בצוותא (להלן גם: "נכס המקרקעין"). תובענה אחת הוגשה בכל הקשור עם יחידת הדיור הרביעית בנכס המקרקעין, ותובענה שניה הוגשה בכל הקשור עם יחידת הדיור הראשונה בנכס המקרקעין (ראו בכתבי התביעה).

בתמצית, טענתם של המבקשים (המיוצגים על ידי אותו בא-כח) בשתי התובענות, דומה. טענת הנתבעים, בקצרה, היא, כי הם מחזיקים ביחידות המצויות על נכס המקרקעין מכח הסכמת אחיו של התובע, פייסל, אשר מנהל לצד אח נוסף שלהם (בשם שאהר), הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, לשם ביטול רישומו של התובע כבעלים של נכס המקרקעין (להלן גם: "התובענה הנוספת"). הואיל והכרעה בתובענה שהוגשה מטעם פייסל ושאהר עשויה לצמצם את המחלוקות שבין הצדדים ולייתר הליכים מקבילים ומיותרים גם בבית משפט זה, התבקש עיכוב הדיון בתובענות שלפני, או לחילופין, העברתן לדיון בבית המשפט לענייני משפחה.

בינתיים התברר, כי תובענה נוספת שהגיש התובע לסילוק ידו של פייסל עצמו מנכס המקרקעין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, עוכבה עד להכרעה בתובענה שהוגשה נגד התובע לביטול רישום בעלותו במקרקעין.

טענתו העיקרית של התובע היא, כי ממילא, וגם לשיטת המבקשים, זכויותיו של פייסל בקשר עם נכס המקרקעין הינן לכל היותר חלקיות בלבד וכפועל יוצא (בין היתר בשים לב להוראות הדין באשר לבעלות משותפת במקרקעין) אינן מקנות לנתבעים, שלא הגישו תצהיר עצמאי מטעמם, זכות החזקה בדין, בנכסים נשוא התביעה. עוד טוען התובע לסתירות מהותיות בין דבריו של פייסל בחקירתו ודבריו בתצהיר, שיש בהם כדי לטעת ספק בנכונות דבריו. יוער, כי בניגוד להחלטתי הדיונית עם תום חקירת הצדדים, הפך התובע את היוצרות, הגיש את סיכומיו ראשון באופן אשר הוביל, מאוחר יותר, לכך שהוגשו מטעמו סיכומי תשובה מטעמו, שלא ניתנה רשות להגשתם.

עיינתי בכלל כתבי הטענות שהוגשו מטעם הצדדים , על צרופותיהם; שמעתי את הצדדים בדיון שבפני. קראתי את סיכומי הצדדים, לרבות סיכומי התשובה מטעם התובע. שוכנעתי, כי יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן מפני התביעה.

הכרעה בשאלת זכויותיהם של פייסל ו/או של שאהר בנכס המקרקעין, במסגרת התובענה המתנהלת לביטול הרישום, יכולה בהחלט להשליך על זכויותיהם הנטענות של הנתבעים בתובענות שבכותרת. במיוחד בשלב זה, ובהתחשב באסמכתאות שהוצגו על ידי שני הצדדים לא ניתן להכריע על אתר האם לכל היותר, ככל שתתקבל התובענה, תירשם הבעלות במקרקעין במשותף או שמא תוכרע התובענה על דרך אחד מן הפתרונות האחרים הקבועים בדין (בדגש על הוראות חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969). מכל מקום, ככל שאמנם תשונה תמונת הבעלות בקשר עם הזכויות במקרקעין באופן שלא הוברר עד עתה די הצורך, לא ניתן לשלול בשלב זה מי מטענות הנתבעים, שעה שלפי הנטען נגזרות זכויות אלה מזכויותיו של פייסל, ובנסיבות אלה יתכן שיהא אמנם צורך בבירור עובדתי מקיף של המחלוקות שבין הצדדים. אף לא ראיתי שבדבריו של פייסל בחקירתו הנגדית נפלו סתירות מהותיות שיש בהן כבר בשלב זה כדי לבטל ולאיין את טענותיו בכל הנוגע לזכויותיו במקרקעין (שממילא מתבררות בפני הערכאה המוסמכת לכך בימים אלה).

כמו כן, במיוחד שעה שטענת הנתבעים נגזרת מטענותיו של פייסל, לא מצאתי שבאי- הגשת תצהירים מטעם כלל הנתבעים, כי אם מטעמו של פייסל בלבד, המצוי במחלוקת עצמה שבין הטוענים לזכויות בעלות בנכס, יש כדי להוביל לדחיית בקשות הרשות להתגונן וקבלת התובענה כבר בשלב זה (גם אם לכאורה אין התצהיר מפרט די הצורך את נסיבות החזקתם של הנתבעים, מטעמו של פייסל). שכן ככל שאמנם ייקבע כי לפייסל ו/או לשאהר זכויות בקשר עם נכס המקרקעין, או ככל שייקבע כי הבעלות בנכס המקרקעין תירשם, כמבוקש בתביעה הנוספת, על שם מי שהיה הבעלים של המקרקעין עובר לרישום המתנה לתובע, אין לשלול את המסקנה לפיה לזכויות אלה השלכה אינהרנטית על זכויותיהם של הנתבעים או לחילופין, על זכותו של התובע עצמו לתבוע באופן עצמאי את הסעדים שנתבעו בתובענות שלפני.

מכתבי התביעה עצמם ומצרופותיהם נלמדת המחלוקת שבין התובע ובין פייסל בכל הנוגע לזכויות הבעלות בנכס המקרקעין. במיוחד בנסיבות אלה, אין מקום לקבל כבר בשלב זה ללא בירור עובדתי את טענות התובע לפיהן לכל היותר יהא זכאי פייסל למיעוט יחסי בתמונת הבעלות המשותפת במקרקעין ומכאן שממילא לא יהיו הנתבעים זכאים להחזיק ביחידות נשוא התובענות שהוגשו נגדם. גם אלה טענות הצריכות הוכחה וקביעה של ממצאים עובדתיים באשר לתמונת הבעלות החילופית בקשר עם נכס המקרקעין ואין מקום לקבען בשלב טרומי זה.

המסקנה המתחייבת, בשלב זה, היא כי דין בקשות הרשות להתגונן להתקבל, וכך אני מורה. יחד עם זאת, במיוחד בהתחשב בטענת הנגד של התובע בדבר השלכת בעלות משותפת במקרקעין על זכויותיהם של הנתבעים עצמם, לא מצאתי לנכון בשלב זה להורות על עיכוב הדיון בתובענות או על צירוף נתבעים, כפי שהתבקש. אין בכך, כמובן, כדי למנוע מן הערכאה הדיונית ליתן כל החלטה כראות עיניה בהמשך ובהתאם לנסיבות שתוכחנה בפניה.

סופם של דברים – בקשות הרשות להתגונן מתקבלות.

הוצאות ההליכים עד כה, בסך כולל של 2,500 ₪ בכל תובענה, תושתנה בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: