דמ"ש 61622-10-10

התובעת, מהגרת עבודה מהודו, הועסקה כמטפלת סיעודית של המנוח משולם מרגליות ז"ל (להלן: "המנוח") החל מיום 10.3.08, על פי חוזה עבודה שנחתם בינה לבין המנוח.

עבודת התובעת הסתיימה בנסיבות ששנויות במחלוקת לאחר שיצאה לחופשת מולדת ביום 10.4.10 ושבה לישראל ביום 26.5.10.

לאחר סיום עבודתה הגישה התובעת תביעה זו לפיצויי פיטורים ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, לדמי הודעה מוקדמת ולפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה.

התביעה הוגשה נגד הנתבעים ונגד חברת יד חרוצים – פתרונות סיעוד בע"מ שהיא חברת כוח אדם שטיפלה בהבאת התובעת לישראל ובהשמתה בביתו של המנוח.

במסגרת כתב התביעה טענה התובעת שהמנוח והנתבע 2 היו מעסיקיה במשותף ועל כן הנתבעים חייבים כלפיה בזכויותיה יחד ולחוד.

במהלך ניהול ההליך הוסכם בין התובעת לבין חברת יד חרוצים על מחיקת התביעה נגדה ללא צו להוצאות.

בירור ההליך התעכב בשל הליכים משפטיים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה במסגרתם נדרשה הכרעה בשאלת זהות יורשי המנוח. ביום 1.3.15 הוגשה לבית הדין הודעת הנתבע 2 לפיה נדחתה התנגדות לבקשתו לקיום צוואת המנוח, על פיה הנתבע 2 הינו יורשו היחידי, ובהתאם לכך התאפשר בירור ההליך.

הנתבעים הגישו כתב הגנה בו הודה הנתבע 2 בכך שככל שעזבון המנוח יימצא חייב בסכומים כלשהם כלפי התובעת, הרי שהוא נושא בחוב זה כיורשו של המנוח, כפוף לדיני הירושה.