דלי נ' תאגיד המים והביוב האזורי עב"מ תאגיד אלעין בע"מ ח.פ. 514387208

החלטה

בפני בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, וזאת בהתיחס לפסק דין שניתן על ידי ביום 9.3.13 ובו חייבתי את המשיבה כדלקמן:

א. לזכות את חשבונו של התובע אצל המשיבה בסך של 777.3 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.2.11;

ב. לזכות את חשבונו של התובע אצל המשיבה בסך של 151 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.4.11.

ג. לשלם לתובע (שלא באמצעות זיכוי חשבונו) את הסך של 900 ₪ בגין פיצוי לא ממוני והוצאות משפט.

יצויין כי פסק הדין ניתן לאחר שבעקבות דיון שהתקיים בפני אפשרתי לנתבעת להמציא מסמכים נוספים שלא הומצאו קודם הדיון או במהלכו על מנת לתמוך בטענתה כי זיכתה את התובע בסכומים שונים הכלולים בתביעתו. משלא המציאה הנתבעת את המסמכים, ניתן פסק הדין על סמך החומר שהיה בפני וטיעוני הצדדים.

בחודש 10/13 הגיש התובע בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט וזאת בטענה כי הנתבעת לא קיימה את הוראות פסק הדין למעט סעיף ג' לעיל.

בעקבות בקשה זו הגישה הנתבעת הודעה לפיה זיכתה את חשבונו של התובע בסכומים שונים המביאים לסילוק החיוב על פי פסק הדין. כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 28.11.13, אחד הסכומים הכלולים בהודעת הנתבעת לא יכול להיחשב כסכום בו זוכה התובע בהתאם לפסק הדין (סך של 482.3 ₪ לפי ערך 17.11.10) וזאת מאחר והזיכוי בוצע לפני מתן פסק הדין. ואילו ביחס לסכומים האחרים, הוריתי לנתבעת להגיש חישוב מטעמה, הכיצד יש בזיכוים בחשבון התובע, רק ביום 18.11.13 (לאחר הגשת הבקשה לבזיון) להביא לסילוק פסק הדין.

בשל תקלה לא בוצע מעקב אחר החלטתי הנ"ל ובעקבות טרונייתו של התובע חדשתי החלטתי זו והוריתי על העברתה לנתבעת למתן הבהרות. משהתקבלה הבהרת הנתבעת התברר כי חרף החלטתי המפורשת מיום 28.11.13 היא עומדת על טענתה כי החיוב בפסק הדין בוצע במלואו, תוך הסתמכות על אותו זיכוי שבוצע לפני מתן פסק הדין.

בהתאם להחלטתי מיום 28.11.13 אני קובעת כי הנתבעת לא ביצעה את פסק הדין במלואו, שכן הסכומים בהם זוכה חשבון התובע אצל הנתבעת לאחר מתן פסק הדין מביאים לסילוק החיוב שבסעיף ב' לעיל, ועוד סך של 267.3 ₪ שזוכה בערך 16.5.10, דהיינו ששוויו ביום 18.11.13 (מועד ביצוע הזיכוי) הינו 353 ₪. בזיכוי זה אין כדי למלא אחר סעיף א' לעיל בו חויבה הנתבעת לזכות בסכום של 777,3 ₪ נכון ליום 20.2.11. שערוך שני הסכומים ליום ביצוע הזיכוי (18.11.13) מביא לכך שבמועד זה קיימת יתרה בסך של 605 ₪ שחשבון התובע לא זוכה בו.

נכון הדבר כי הסך של 482.3 ₪ שנטען כי זוכה בחשבון התובע לפני פסק הדין מכסה סכום זה, אולם כאמור לעיל, מאחר וטענות ביחס לזיכוי זה נבלעו בפסק הדין, ומשהנתבעת לא ערערה על קביעותי בפסק הדין, לא ניתן לראות בו זיכוי שנעשה בהתאם לפסק הדין.

משכך, ומשהתברר כי קשה להבין את מערך הזיכויים שמנהלת הנתבעת, אני מורה לנתבעת לשלם לתובע את הסך של 605 ₪ (יתרת סכום סעיף א' לפסק הדין) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.11.13 ועד היום.

התשלום יבוצע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לנתבעת שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל וכן יתווסף לסכום סך של 50 ₪ בגין כל יום איחור בביצוע התשלום.

אין צו להוצאות מאחר וכבר חייבתי את הנתבעת בהוצאות בגין הבקשה בהחלטה מיום 28.11.13.

המזכירות תמציא את פסק הדין לנתבעת במספר הפקס המצויין בהודעותיה שכן התברר כי אישורי מסירה של דברי דואר הנשלחים לכתובתה בדואר רשום אינם חוזרים.

חוזרת אני ומתנצלת בפני התובע על התמשכות ההליך, ותקוותי כי החלטה זו הבהירה את אשר לא היה ברור לו בהחלטות קודמות, כטענתו.

ניתנה היום, י' אדר ב תשע"ד, 12 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: