דלי נ' תאגיד המים והביוב האזורי עב"מ תאגיד אלעין בע"מ ח.פ. 514387208

פסק דין

בפני תביעת התובע על סך של לא פחות מ-7,961 ₪, וזאת בגין חיוב ביתר, לטענתו, על ידי הנתבעת בסך של 961 ₪. הסך הנתבע הנוסף של 7,000 ₪ הינו בגין עוגמת נפש, התרוצצויות ואובדן הנאה (!) שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מאותו חיוב יתר.

לטענת התובע, בחודש 2/11 נדרשה אליו דרישה לתשלום סך של 810 ₪ בגין חוב מים וביוב, ועל אף שסבר כי אינו חייב בחוב זה, הרי שעל מנת להמנע מניתוק המים, פרע את החוב ומיד לאחר מכן פנה לנתבעת בדרישה כי תפרט את מקור החוב.

בנוסף, בחודשים 3-4/11 חויב ביתר בגין 39 קוב שצרך לכאורה מעבר להקצבה (בהתאם לגודל משפחתו) וזאת בסך של 151.

התובע מוסיף כי חרף אינספור פניות טלפוניות ואף אישיות אצל הנתבעת לא קיבל הסבר לחיובי היתר ולא הוחזרו לו הסכומים ששילם ביתר בגין חוב שלא היה קיים.

הנתבעת בכתב הגנתה טוענת כי כל החיובים שהועברו לתובע היו מבוססים על צריכתו, וכי הנתבעת, בעת שהתחילה את פעולתה בחודש 1/2010 לא קיבלה מהרשות המקומית, מועצה מקומית כפר יאסיף, את הפירוט הנכון של חיובי ותשלומי התובע, ולפיכך נוצר לכאורה חוב של התובע. הנתבעת אף ציינה בסעיף 13 לכתב ההגנה כי נכון למועד הגשתו, עומד התובע ביתרת זכות בסך של 487.4 ₪, דבר שיש בו משום אישור לטענות התובע כי חויב ביתר בשלב כלשהו.

במהלך הדיון בפני ניסה נציג הנתבעת ליתן הסבר מפורט לחיובי התובע, ועל אף טענתו כי נתן הסברים אלו במפורט לתובע לפני הגשת התביעה, לא הצליח מר סלמאן ליתן הסבר מספק הן באשר לחיוב בחודש 2/11 והן באשר לחיוב מעל ההקצבה.

באשר לחוב בסך של 810 ₪ (המתיחס לכאורה לשנת 2010) ציין מר סלמאן כי הספחים המעידים על ביצוע התשלומים במהלך שנה זו לא הגיעו לנתבעת בשל תקלה אצל הנתבעת. בכך למעשה מאשר מר סלמאן את טענת התובע כי יתכן ושילם את חשבונותיו כסדרם ורק בשל תקלה אצל הנתבעת זו לא עדכנה את רישומיה. כמו כן התברר כי קיים היה כפל חיוב ביחס לחודש 3-4/10 מועד העברת הגביה לנתבעת.

באשר לחיוב ביחס לצריכה מעל ההקצבה, אישר מר סלמאן כי יש לערוך חישוב שנתי, ורק במקרה ובחישוב השנתי חורג התובע בצריכה מעל ההקצבה, אזי יש לחייבו בהתאם. על אף נסיונו של מר סלמאן, באמצעות מסמכים חלקיים, להסביר כיצד חושב חובו של התובע, לא עלה הדבר בידו.

בעקבות הסברים אלו, אשר עלה מהם אישור, ולו חלקי, לטענות התובע, הוריתי לנתבעת להציג חישוב מפורט של חיובי התובע החל מחודש 3/10 ועד לסוף שנת 2011, על מנת שניתן יהא לבחון את הבסיס לחיובים ואת מצב חשבונו הנכון של התובע.

למרות הוראתי זו לא הגישה הנתבעת, עד היום, כל חישוב כזה ולפיכך אני סבורה שהתובע זכאי לפסק דין הקובע כי הוא זכאי להחזר הסכומים בהם חויב, אשר קיימת הודאה חלקית של הנתבעת בכך ששולמו ביתר.

אני סבורה כי הנתבעת כתאגיד מים הפועל בשם הרשות המקומית, חייב להציג חשבונות ברורים ומפורטים מהם ניתן יהא לדלות בקלות, וללא צורך בבדיקות מעמיקות, את נתוני הצריכה של החייב ואת הבסיס לחיובים ולדרישות התשלום. דבר זה לא הצליחה הנתבעת לעשות, ולפיכך יש לחייבה בהחזר כספים שגבתה ללא שהצליחה לשכנע את בית המשפט כי הגביה נעשתה על בסיס נתונים מעודכנים.

בניגוד לטענות התובע, אינני סבורה כי חובה על הנתבעת להשיב את הסכומים בכסף לתובע, וכי הנתבעת רשאית לזכותו בסכומים אלו בחשבונו אצלה (כנגד חיובים עתידיים), אולם בכל מקרה, הזיכוי יעשה בהתאם לפסק הדין ולא בהתאם ל"רצונות" הנתבעת.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לזכות את התובע בסך של 777.3 ₪ (שהוא הסכום שרשום כחוב בכרטסת הנתבעת נכון ליום 1.1.11) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.2.11 (מועד התשלום על ידי התובע) ועד היום, וכן בסך נוסף של 151 שחויב בגין צריכה מעבר להקצבה בחודש 4/11, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.4.11 (מועד התשלום על ידי התובע) ועד היום.

מעבר לכך, בהעדר הסבר משכנע מצד הנתבעת, ומשהסבריה לא סיפקו את בית המשפט, כפי שגם לא ספקו את התובע, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 500 ₪, וכן לשאת בהוצאותיו בגין הליך זה בסך של 400 ₪. אין מקום לחיוב בסכומים הנתבעים שהינם מופרזים לכל הדעות, ואין בכעסו של התובע, אשר היה ניכר גם בעת הדיון בפני, כדי להצדיק דרישה לפיצוי בסכומים אלו.

הסך של 900 ₪ (פיצוי והוצאות משפט) ישולםו לתובע (שלא על דרך של זיכוי בחשבון המים) בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ג, 09 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: